פנסיון בלן כבר כמה שנים יוצא שאנחנו חוזרים לאותו מקום ברומניה, נשארים יום-יומיים וממשיכים הלאה, נהנים מאירוח יוצא דופן של אנשים שפשוט מנהלים פנסיון. זה

המרחב הקטן שיצרתי מעורר בי פליאה כל פעם מחדש, והיום זה בעקבות שינוי באתר של נועה אלדר, והוספת מאמנים מקצועיים שעברו את ההכשרה שלה, כשאחת

עבר חודש!!! חודש… הבטחתי לעצמי לא לכתוב על: דברים שאני לא מבינה בהם דברים שאין לי את כל העובדות, דברים שאני חושבת או מדמיינת או

מוקפת אנשים טובים קודם כל מה שאסף, הבן היקר שלי אמר לי על ההתחלה – "תתעסקי במה שאת יכולה ולא במה שאת לא יכולה,אל תטריחי

והפעילות… מלא אנשים הגיעו ועכשיו מה? כל המרחב בשוק, למדינה יש מלחמה להתעסק איתה, לצד זה האנשים מגיעים ומשהו צריך לקרות כאן… אבל מה? הכי

הם רצו פסיכולוגיה. אחרי יום של חיבורים ראשונים והבנה שלפחות משהו אפשר לעשות מלבד הפיזי, ושהמשהו הזה כרגע אפשרי רק עם מי שנמצא במקום (כלומר

מתוך הכאוס בניתי להם אתר, כי ככה אני חושבת יותר מסודר… (זה לא שיר, סתם יצא חרוז בכתיבה של אמצע הלילה). אני כותבת לי עכשיו