מתוך ויקיפדיה – הברבור השחור היא מטפורה המשמשת להדגמת מספר עקרונות אפיסטמולוגים.
למטפורה שורשים היסטוריים. בעבר לא היה ידוע בעולם המערבי על קיום ברבורים שחורים ועל כן הסברה הייתה כי צבעם הוא תמיד לבן. מצב זה השתנה במאה ה-17 עם גילויים של ברבורים שחורים באוסטרליה… נאסים טאלב פיתח תאוריה לפיה זהו אירוע נדיר בעל השפעה רבה שלכאורה לא ניתן לניבוי אך ניתן להעריך שיתרחש בזמן כלשהו.
אם כך ברבור שחור אינו רק חיה ששוחה באלגנטיות, אלא גם מושג שמתאר אירוע נדיר בעל השפעה רבה שלכאורה לא ניתן לניבוי אך ניתן להעריך שיתרחש בזמן כלשהו. השאלה מה קורה אחר-כך, כי המשך זהה לקודם לא מתאפשר, בכל זאת דברים השתנו באופן קיצוני, אבל אנחנו לא אוהבים להתרחק יותר מדי מהדרך בה היינו (שלא יזיזו לנו את הגבינה רחוק מדי), ולכן השאלה הרלוונטית היא:
מה קורה עכשיו
התחלתי לכתוב על הברבור השחור כשהתחילה הקורונה ולא היה ברור מה קורה.
מאז האגם התמלא בברבורים שחורים, הם כבר הפכו לשגרה שלנו, ואני מחפשת נתיב לפעולה כרגע, כשהכל מלא ברבורים שחורים שמזעזעים את המרחב.
יציבות
זה מה שאני מניחה על השולחן שלי.
הבנתי שזה הדבר היחיד שאני יכולה לתת היום (אחרי התנדבויות ופעולות אחרות שהיו נכונות לאותו זמן, ובעיקר נתנו לי תחושת שליחות יוצאת דופן וערך). יציבות היא מה שחסר לי ולכן אני חוזרת למרחב הידוע שלי ומייצבת אותו:
חוזרת לכתוב, חוזרת לעצב, חוזרת אפילו לתפור קצת, וחוזרת לשוחח עם אנשים על דברים חסרי משמעות כמו האם חותכים או לא את קצה בגבעול של המלפפון לפני שמחמיצים אותו (כן, חותכים), או האם יש מדוזות בים או לא (בבוקר אין, אחר-כך לפעמים). דברים רגילים של יום-יום שתמיד היו ולהבנתי תמיד יהיו. יש גבעה ליד הבית שלי, עם עתיקות מלפני אלפי שנים, עם כדי חרס שבטח הכילו מלפפונים חמוצים (או משהו חמוץ פרוביוטי אחר), והמדוזות היו גם אז ועוד לפני.
אז אני נצמדת לדברים הקטנים של החיים, ומחזירה לי כל פעם גרגר נוסף למציאות הזו, ושומרת ככה על איזון בין הלא יאמן-מופרע-הזוי-בלתי ניתן להכלה, לבין הקיים-פשוט-נושם רגע-מאפשר להמשיך הלאה.
איך זה מתקשר לאתרים?
אולי לא, אולי כן, תלוי במציאות שלך. אצלי יש קשר הדוק בין הבסיס המציאותי לבסיס הוירטואלי. מוצאת יציבות בשניהם ושומרת עליה במידת האפשר.
