לפעמים אני מביטה בהשתאות
על המסלול שבו החיים זורמים.

כל-כך הרבה חרא אכלתי בעשור החולף, שלפעמים תהיתי איך אני יכולה להרים מבט ולחשוב שהחיים שווים לחיות אותם. אבל מתוך האופטימיות הבלתי נסבלת שנולדתי לתוכה, ועם כל הסבלנות האינסופית שנמאס לי ממנה אבל היא כנראה חלק ממני, אני ממשיכה עוד ועוד, וחושבת שיום אחד יהיה יותר טוב.

ואז היום הזה מגיע.

לא יום אחד, אלא מבט לאחור שאומר שיותר טוב.
קצת יותר טוב, אני ממהרת לתקן, כי הפולניה שבי מיד חוששת ולכן – שמה חמסה על המצח, מנשקת מזוזה ונוקשת על העץ 3 פעמים (כי באמונות טפלות צריך לרצות את כל האלים והדתות) רק שלא חלילה יחזור לאחור ויהיה קשה כמו שהיה אז.

אחרי שהבטחתי את עצמי אני יכולה להמשיך בחשש קל אבל בבטחה, ולהגיד – שבכל זאת המצב השתנה קצת, הודות לעולם שמקיף אותי, לאנשים שמעריכים את מעשי, וכנראה לעשייה המבורכת שאני מתמידה להמשיך, ליצור, להמציא ולתת במו ידי בשקט בלי לפרסם. איכשהו הדברים רצים מפה לאוזן כמו פעם, או מפייסבוק למסך אחר כמו שרץ היום, וככה מגיעים אלי עוד ועוד אנשים שהופכים להיות לקוחות, ואז הם מגלים שאמנם הם רצו "רק" להקים אתר, אבל בסוף יצא שסידרנו להם על הדרך את החשיבה העסקית, או פתרנו בעיה סבוכה שהפכה להיות פשוטה ברגע שדיברנו קצת, או אפילו סידרנו מצב נקי של הנשמה וזוגיות חדשה נכנסה בפתח. כי דברים כאלו קורים.

מה שקרה עכשיו הוא, שאחרי 33 שנים של עצמאות ופטור ממיסים, גדלתי קצת ועברתי את גבול ההכנסות שאיפשר לי עד היום להתחכך עם מערכת מיסוי כלשהי בקטנה (עוסקת פטורה), ועכשיו נכנסתי לעצמאים שמוסיפים מע"מ למחירים שלהם! בעברית ברורה – הפכתי להיות עוסקת מורשה.
ליד הגאוה האישית הקטנה מיד נכנסתי לפאניקה קלה וקיפאון זמני, כך שהמחירים עדיין נשארו כמו קודם… הלקוחות עוד לא יודעים שיש שינוי.
רגע, אין שינוי…

… אופס, שווה לכם לנצל את זה!
אולי אפילו אצא במבצע – מחירים בלי מע"מ – וארגיש כמו בחו"ל… או באילת… אולי.
הכל עוד מעט, כי עכשיו אני מרשה לעצמי לרגע אחד קטן להיות גאה, ויודעת למי צריך להגיד תודה –

תודה ענקית לכם!

אתם – הלקוחות שלי, החברים שלי, הקוראים שלי, כל מי שנמצא איתי בקשר ישיר או עקיף, שמאמין בי, שנשאר כאן בעולם הקטן שיצרתי, שמחזיק יחד איתי את האנרגיה העצומה שלנו ושומר שיהיה טוב, שעוזר לי להגשים את עצמי, ולהראות לכל מי שאמר לי – "ככה את לא תצליחי" (ואמרו, ברוך השם לא מעט) – שהנה אני בדרך, אני מצליחה, אני מתקדמת למקום אליו אני רוצה להגיע. יש עוד המון מה לעשות בצעדים קטנים, ואני לא לבד, אז אני אצליח. זה עוד צעד אחד בהליכה שלי.

תודה לכם

שבלי משים השריתם בי בטחון, סיפרתם עלי לחברים, הפניתם אותם אלי והמלצתם, ואני הסמקתי בלי שראו, הודיתי כל פעם מחדש, כשאמרו לי איך הגיעו אלי גם התקשרתי להגיד לכם שאתם נפלאים על ההפניות שלכם, וממשיכה להודות לכם.

ותודה שוב, שהפכתם את החתימה שלי לחיוך.
מברכת אתכם שהעולם יחייך אליכם
בתבונה באושר ובעושר.