מרכז הדרכה

כלים מופלאים במתנה

טיפים מעולים

לתיפעול אתר וורדפרס

כל אבן משמעותית

כל אבן בחיי משמעותית,
אני סוחבת אחת אחת עד שמשליכה קדימה
ואז עומדת עליה בנצחון
ומגיעה האבן הבאה.
stones
שום קסם,
הכל אמיתי
אבנים כבדות יותר, וגם יותר מזה
ואני מחייכת, כמו בתמונה
(מתי שאני זוכרת לחייך, אחרי כל הקיטורים)
כי כל אבן שאני סוחבת היום
היא הבסיס שעליו אני הולכת אחר-כך.

החיים (וכאן יש קללה עסיסית)
מביאים את שלהם בלי לשאול,
אז לחייך כמו תמימה טיפשית
או לחייך כמו גיבורה בסיפור אמיתי
העיקר לחייך כי האבן נעשית קלה יותר,
גם בשבוע של ימי זכרון מכבידים.

fav
קראת, נהנית ובא לך עוד?
יש כמה אנשים חכמים שנרשמו כאן ועכשיו מקבלים את החדשות שלי לפני כולם.
שווה לך להצטרף… רק להרשם (עם שם מדליק, לפעמים השם צץ במייל) ולשלוח.

4 תגובות

  1. תמי פורטיס

    נועה יקרה
    אכן התיאור שלך כל-כך מדויק. לסחוב ולהיפטר מהאבנים הכבדות.
    שהשבוע הזה לא יהיה כבד מדי.
    האמת, כבר התרגלתי.
    אני מתבוננת סביבי ורוב בני גילי יתומים מאב או מאם או משניהם.
    אנחנו זוכות באמא נהדרת שאיתנו לאורך כל החיים ואני מייחלת לעוד שנים במחיצתה.
    אני חייבת לומר שהייתי שמחה יותר אם היא הייתה גרה לידי. אבל אני לא מקטרת.
    אגיע לנחשולים בערב יום הזיכרון.
    להתראות יקירה
    תמי

  2. חוה שטיינר

    כתבת יפה! במיוחד אם מכירים את הסיפור האישי שלך… ישר כח המשיכי לחייך

  3. עסק טוב נועה מוסקט

    אחותי,
    מה הבעיה, בואי לגור כאן, הרי את כבר בחצי הדרך…
    גם אני התרגלתי, אבל יש עוד אבנים ששבוע כזה מזכיר שהן היו, וטוב שזה רק זכרון ישן ולא הווה מעצבן.
    אוהבת.

  4. עסק טוב נועה מוסקט

    הי חוה,
    כל אחד והסיפור שלו, האבנים שלו. אין אפס, לכולם יש אבנים.
    העיקר זה באמת החיוך, כמו זה שלך בבית ציוני אמריקה שאומר שהכל בסדר… 🙂
    תודה!

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד