אתמול אמר שמתחשק לו לאכול נקניקיה מטוגנת בשמן,
חטא גדול אבל מותר פעם בשנה,
אפילו בלי לחמניה רק עם חרדל.
חלום קטן כזה של בלוטות הטעם, זכרון ישן ונוסטלגיה.
אז אמרתי שלא בא בחשבון,
עם הנקניקיות הרגילות הוא ייחנק בטוח,
כל מה ששמים שם בפנים יעשה שמח לנשמה אבל עצוב ללב,
אולי שנזמין כמה מהאטליז המיוחד.
אחרי שהסכים יצא שאם כבר מזמינים נקניקיות אז
שיהיה גם קבאב שמתמחים בו שם,
ואם כבר קבאב אז
שנעשה גם כמה שניצלים על האש
ואם כבר אז… שנחטא בגדול.
אחר-כך פגשנו חברים שבדיוק חזרו מחו"ל ואמרנו שיש על האש בערב,
שיבוא גם, ואם הם באים אז
עם הבנים, כמובן,
ואם כבר אז
שיהיה גם קצת תפוחי אדמה ובירות,
שיהיה מה לאכול.
יצא שמשתי נקניקיות לארוחת ערב הגענו לאירוח מלא ואוכל על האש,
(עם הרוח הזו זה בטח יהיה באש של הקמין, מאלתרים כשצריך)
וגם משהו לקינוח, שיהיה מתוק (מתכון לקרם חרובים שהוא ההתחלה של הכל)
מתחילים בקטן ולא יודעים לאן זה יביא אותנו.
ואני בכלל צמחונית…
עם תוכניות כאלו לערב החג כדאי שיהיה חג שמח,
יציאה מעבדות לחירות,
שחרור המחשבה ובלוטות הטעם,
ומילוי כל המשאלות,
גם אם בדרך שונה ממה שהתכוונו בהתחלה,
אם כבר אז כבר, העיקר שיהיה טעים וטוב.
