שינוי תדמית – התחלתי יום אצל אופק, שהפכה את פני לדף חלק, ואז ציירה מה שהיא ראתה בי שאני מסתירה מכולם, את האש, הקצוות החדים, הקוצים, ואז העמידה אותי מול העדשה, להצטלם.
לא ספרתי זמן, אבל מזמן רציתי לעשות מה שאני הולכת לעשות היום. חלום שלוקח אותי עשרה צעדים קדימה והצידה ולמעלה מהמקום שבו אני נמצאת היום,
ללמוד איך לשלב את שוטף עם חדש. להתחיל להכניס קמפיין שלם לתוך המערך היום-יומי – חתיכת חבילה גדולה שנכנסת כהפתעה לתוך מערך שוטף.
כל ההתחלות קשות!
עוד יותר קשות התחלות לפני עליה, ואנחנו רוצים לעלות!!!
אז מאחר וכל ההתחלות דורשות יותר מאמץ וכוח, איזה יופי שהחיים מארגנים לנו כמה מקורות כוח כאלו – תקווה ואופטימיות, התלהבות, סקרנות ודמיון.
שילוב מנצח של זמן שמתנדף בין כל המשימות והחיים הקצביים. ים הבוקר הלכתי לחוף הים לתרגל מעט טאי-צ'י. מעט, כי יש הרבה משימות לעשות והזמן
פורים הוא חג החופש! בפורים אפשר להתחבא מאחורי תדמית אחרת לגמרי כזו שאני בוחרת בשבילי אני לובשת לעצמי אני מתאפרת (אם מתאפרת) ואני נכנסת לדמות
יום נשי נפלא לכל הנשים בעולם לכל הגברים בעולם לכל האנשים בעולם. "כל יום הוא יום האישה" כך אמר איתן הבוקר, כשלא הבין למה צריך
אספתי כמה נקודות נחמדות למקרה שאתם מצליחים לפגוש מישהו ובאמת לשוחח פנים אל פנים. זו משימה די גדולה, היום, בעידן המסרים / מיילים / פייסבוק וכו',
סודוקו – תשע בריבוע הימני ועוד אחד שם משמאל, לרשום אחד באמצע וסימן שאלה בצד ימין למטה. שמונה כאן ועוד אחד שם, אין יותר אפשרויות.
יש ימים שבהם אפילו הכותרת נעלמת, לא כי קרה משהו גרוע חלילה, גם לא משהו יוצא דופן בחיוביותו, אלא פשוט כי נעלם הטריגר. מה שיוצר
