המרחב הקטן שיצרתי מעורר בי פליאה כל פעם מחדש, והיום זה בעקבות שינוי באתר של נועה אלדר, והוספת מאמנים מקצועיים שעברו את ההכשרה שלה, כשאחת מהן היא אילה טייכמן, ולשתיהן – בניתי פעם אתר.
נועה מלמדת RGM
אילה ראתה את המייל ששלחתי בזמנו לגבי פרסום האתר החדש של נועה
התלהבה
למדה אצלה את השיטה,
ועכשיו מלמדת בעצמה.
שתי נשים שנפגשו ואני אי שם באמצע.
אגב, החיבור של אילה לא נגמר שם.
פעם בניתי אתר לאירית לוי שמלמדת תפירה.
אירית לוי היא גם אמא של קובי פרחי מאורפנלנד – להקה שהבן שלי גילה לי לפני שנים, היו לנו שיחות בנים על זה פעם מזמן.
האתר של אירית נעשה מיותר כשהיא עברה ללמד תפירה, ואילה – תלמידה מוכשרת ביותר שלה.
זה לא נגמר שם, ממשיך גם בדברים טובים אחרים כמו אקרובלאנס,
שהגיעו דרך היכרות באתרי הפסטיבלים השונים שאני מתפעלת וביניהם האתר של כנס יוגה (שהם לקחו חלק בו חלק),
ואפילו נפגשנו בפסטיבלים באמת, לא רק על המסך.
(כל הקטע עם הפסטיבלים המשיך גם כי פעם ארגנתי בעצמי מיני-פסטיבל לאנשי פוי מושבעים, והגיעו לשם אנשי אקרו שאחר-כך פגשתי באירועים אחרים).
ואז כאן באיזור היתה הרצאה של דינה אייזן על בריאות אופטימית, והשם שלה עולה בתכתובת מקומית עם קישור לאתר – בדיוק כשהיא יוצרת איתי קשר ומבקשת עוד עידכון קל באתר (שנעשה באופן קבוע כמנויה חודשית, וגם שירות נוסף על הדרך).
אני מתלהבת מחיבורים שנעשים בשוטף
איכשהו הלקוחות שלי מתחברים ומחברים, זה הופך את העולם הוירטואלי לממשי קצת יותר, לא רק מילים על המסך אלא גם חיבוקים בחיים האמיתיים, וככה אני מרגישה שאני עושה משהו טוב כשאני כותבת, וזו סיבה טובה להמשיך לכתוב, להמשיך לתת שירות מעולה, להמשיך ליצור אתרים לאנשים נהדרים ומרתקים.
