בלוג | אני, העסק, החיים – לא תמיד יש הפרדה. מה שכתוב כאן מייצג את הזמנים בהם הכל מתחבר באופן אישי.
וורדפרס – הדלת לעולם טוב יותר
מצאתי עולם דמיוני – מציאותי לגמרי של אנשים שנותנים המון ומחלקים בחינם עולם שמתפתח כל רגע ונשאר פתוח עולם הוורדפרס עולם של נתינה! (ברוח הנתינה,
הולכת לאיבוד בעבודה
לפעמים אני כל-כך אוהבת את מה שאני עושה, שאני לא שמה לב לשעון, לא שמה לב לדברים שחשוב לעשות, וצוללת עמוק לתוך האתר שאותו אני
אין מוזה וצ'ופר טכני
מהבוקר אני רוצה לכתוב משהו ולא מצליחה להגדיר אותו. מהבוקר אני מנסה להשלים משימות באתרים שונים שעומדים בשלבים שונים, וההתקדמות מצחיקה, צעד אחד פה, מחיקה
מי נותן תמונות בחינם?
מה הטוב לב הזה? אם כבר התאמצתם כל-כך אז לא תסכימו לקבל על זה כסף? – (ומשהו לקבל בתחתית הדף) – יש מאגרי תמונות רבים
סוף מעשה במחשבה תחילה
פיוט שנאמר לפני שבת לקבלת השבת אחרי שעבדנו קשה כל השבוע (או הוא עבד קשה ליצור עולם בשישה ימים) והנה הכל סבבה, השבת מגיעה ואנחנו
כדורי מתיקות – הדבר האמיתי
מה קורה אם בא לך ממתק שוקולדי מתוק כזה וטעים, אבל: אסור לך לאכול קקאו או שוקולד חום לסוגיו. אסור לך סוכר בכמויות גדולות מדי.
אני, אתם, מבצעים ובלגנים
"אני, אני ועוד פעם אני" בהתחלה כשרציתי לכתוב חשבתי רק על עצמי. אחר-כך חשבתי על מי שאני רוצה שיקרא את מה שאני כותבת, ורק אחרי
להיות או לא להיות, או להיות יותר
להיות יותר – הכי טוב, וזה מה שחוויתי בשלושת הימים שחלפו… לא הייתי כאן, הייתי "שם", אבל אם הייתי מתעקשת על זה, אפילו לא הייתם
המשרד הנייד (מותרות המקצוע)
אין כמו אתר באינטרנט, כי אפשר לבקר בעסק בלי לגשת לשם בפועל! תחשבו על זה… אחד הדברים שטובים לי במקצוע שבחרתי, זה שאני יכולה לעבוד
היום ציירתי שום
היום חזרתי למקורות! הכל התחיל כי אני בונה אתר לאוכל משובח שמצריך עיצוב מדוייק ביותר, ובשביל זה החלטתי שצריך ציור של שום. חיפשתי חיפשתי ולא
קלסטרופוביה (רכילות קלה)
קלסטרופוביה – חייבת שיהיה חלון פתוח. מסתכלת החוצה כל זמן קצר כדי לדעת שיש בחוץ, שיש מרחב, שיש עולם מחוץ לקירות האלו. קו האופק עושה
את בונה אתרים… זה לא מעניין אותי!
כן, את בונה אתרים, הבנתי. זה לא התחום שלי. אני בקושי יש לי פייסבוק וגם שם מספיק לי מה שאני מוצא, זה מבזבז לי את
ארץ חדשה
מגיע לך יותר! מגיע לך, לעסק שלך, לחלומות שלך – להתגשם ולהיות בבית הנכון שלהם באינטרנט! באתר ראוי לשמו, ולא באיזו אכסניה נידחת שלא מחמיאה
"כשהנעל מתאימה הרגל נשכחת"
משפט מנצח, כותרת של ספר מספריית אושו, ולפני שהפסקת לקרוא כי נדמה לך שאושו זו כת או משהו, אני מציעה לחשוב רגע רק על המשפט
למתלבטת הכפייתית באהבה
היא מוכשרת, היא מנגנת, היא חריפה, מצחיקה, רצינית, מנוסה, אמנית אמיתית, לוחמת… כששאלתי איפה אפשר לקבל מידע על הפעילות שלה באינטרנט כי אני רוצה להמליץ
יותר מדי עולם
החשיפה המתמדת הזו מביאה את כל העולם לתוך המסך שלי, ואני רוצה לתפוס את כל העולם… והוא גדול מדי. אני צריכה לוותר, להתחיל להסיר מהרשימה
לא מאמינה לכם…
יש מושג בשיווק שנקרא – שיתוף פעולה. מה שאנחנו רואים באופן גלוי זו המלצה על מוצר כלשהו, עם רצון עז לשכנע ומילים מפוצצות כדי להעביר את
אתר כדאי לאהוב כמו בית
חשבתי שככה זה אצל כולם – שאוהבים לחיות בבית מסודר, ואוהבים את האתר אותו דבר… ולכן מתוך תפיסה זו בניתי את האתר שלי, כך שמדי
לא להחליט – זה להחליט שלא (לבנות אתר)
אני מומחית בהתלבטויות, יש המון אפורים בין השחור ללבן ואני כנראה אוהבת אפורים. התלבטות נמצאת בחלק האפור של ההחלטות, ולפעמים אני שוקעת בתוכה וחופרת לכל