כשמדפיסים ספר, כרטיס ביקור, פלאייר, תוכניה…
זה ביצוע חד פעמי ועדיף שלא יהיו טעויות.
אין אפשרות לתקן אחר-כך.
ככה הדפוס – החלטי, מושלם, או שצריך הכל מהתחלה.
אבל אתר אינו ספר, לא דפוס
כשהתחיל כל עניין האתרים (התחלתי את זה בשנת 2006…) התפיסה הרווחת היתה להעלות אתר לאויר רק אחרי שהוא גמור ומושלם. כתבנו HTML מסורבל, טווינו חלומות בתוכנת דרים-וויבר משולבת ב CSS מתוחכם, הקמנו אתרים בכל מיני פלטפורמות מוכנות מראש עם טבלאות שחילקו את המסך ל-9 ריבועים גמישים מעט. היו הרבה שיטות שלקחו זמן ושלבי האמצע נראו… לא משהו, לכן בדרך כלל העלו אתרים לאויר כשהם מוכנים, תפיסה של דפוס כמעט ללא שינוי (כי גם השינוי היה מסורבל ולא נוח לביצוע יומיומי)…
ואז הגיע וורדפרס!
פתאום היתה מערכת שלא צריך לכתוב בה אלא רק לדעת להשתמש בה. השפות שנלמדו עזרו, הנסיון עם הטבלאות החכים, אבל וורדפרס שינה הכל קודם כל בתפיסה שהאתר מיד עולה לאויר, מיד רואים אותו כמו שהוא.
שתי דרכי עבודה נבעו מכך:
הראשונה לא שחררה את התפיסה המיושנת הקשורה בדפוס, זו שגורסת שהכל צריך להיות מושלם לפני שמראים את האתר. לכן העבודה היתה משולבת ברעיון שצריך להחביא את האתר בכל התהליך כדי להעלות אותו מושלם ברגע הנכון.
יש הצדקה לתפיסה הזו, כי לא היו יותר מדי אתרים והסיכון שגוגל יגלה את האתר לפני שהוא שלם היה די גדול, קידום אתרים היה פשוט יותר באופן יחסי, במיוחד כי וורדפרס על כל מעלותיו התגלה גם כמשהו שגוגל ממש אוהב.
השניה התחילה בחשיפה מהרגע הראשון. אני אהבתי את הדרך הזו, כי היא חייבה להתקדם כל הזמן, היא חשפה את האתר לגוגל כבר מהתחלה, והיא יצרה מתח קל בעבודה שאיפשר להתרגש כל פעם כשנוסף משהו, כי כולם יכולים לראות את זה. אבל היה בה גם "סיכון" קל (כמה מסוכן אתר יכול כבר להיות…) שהאתר יתגלה לציבור לפני הזמן כשהוא עוד לא מוכן. סיכון שלפעמים אכן התרחש ואז הסתרנו את האתר מאחורי מסך של "האתר בבנייה", והייתי תמיד גאה בכך שהנה הקידום עובד עוד לפני שהאתר מוכן! ראייה לכך שהוא בנוי ממש נכון!!!
תמיד אפשר לשנות
גילינו את היתרון הגדול ביותר – לגרום לאנשים להבין שעברנו שלב, אנחנו לא בעידן הדפוס אלא בעידן הדיגיטלי, והכל גמיש ויכול להשתנות בכל רגע נתון!
וואוו, איזה שינוי, כמה פעמים חזרתי על אותם משפטים מרגיעים שזה בסדר, תמיד אפשר לשנות… תפיסת הדפוס והשלמות קשה לעקירה, תפיסת הגמישות ולא להתרגש מטעויות התחילה להטמע לאט לאט, והיום אני מאושרת לעבוד עם לקוחות שלא חושבים יותר דפוס, שברור להם שאפשר לשנות (כמובן אחרי שאני חוזרת על זה ומדגישה שהכל אפשרי) ומוכנים לקחת סיכון שמישהו יראה את האתר שלהם לא מושלם, וגם זה מצויין, כי היום להיראות הוא החלק החשוב.
גוגל, (טיפה בים) קידום וכל זה…
כן, גוגל כבר לא כל-כך מראה אתרים חדשים בתהליכי בנייה, כי יש היום כל-כך הרבה אתרים בעולם, שהסבירות שאתר חדש, ללא תנועה, ללא קידום אורגני או ממומן, ללא תוכן שאפשר להתחיל למצוא בגוגל אלא רק במצבו ההתחלתי כמו טיפה קטנה בים… אתר כזה אמנם יקודם בבסיסו על ידי גוגל כי הוא בפלטפורמת וורדפרס, אבל יש לשער שלא יראו אותו בחיפושים בשלב ההתחלה. ברור שכך, כי אם היו רואים – אז לא היתה עבודה לאנשי הקידום בזמן הזה.
ואינטרנט זה לא דפוס
אני אוהבת את הגמישות שיש באינטרנט,
את חוסר המחוייבות למראה אחד על פני האחר,
את האפשרות לשנות.
ויחד עם זה אני עם אותו אתר כבר כמה שנים, רוצה לשנות, אפילו פתחתי לי מרחב שינוי שם בצד שבו אני מנסה ליצור אתר מחודש, ואני הלקוחה הכי מעצבנת שלי כי להתחיל לשנות היום פירושו לשנות מהיסוד, ואני מתעצלת. אז אחרי כל הסיפור הזה על הגמישות ואפשרויות השינוי, אני חייבת להוסיף שצריך גם טריגר רציני להכנס לתהליך שינוי מהיסוד… ואולי תמונות חדשות של רועי יעשו את זה. הנה דוגמה –
