מרכז הדרכה

כלים מופלאים במתנה

טיפים מעולים

לתיפעול אתר וורדפרס

תותחים

הלכתי לפסיכולוגית שלי ואמרתי שאני לא אוהבת להילחם.
אחר-כך התברר לי שאני בעצם לוחמת מעולה, אבל לא אוהבת להרביץ –
יש בי איזה טריגר שלא מאפשר לשלוח אגרוף חד קדימה, אולי כי יש בי פחד להשחית משהו באמת ב”עוצמתי הלא מרוסנת”, או שסתם אני מפחדת להשחית לי את היד, אז אני נמנעת ממכות, אבל מפעילה את כל התותחים כשצריך להלחם, גם אם הן רק מילים ומחשבות, הפעלה של אחרים או שליחת אנרגיה כועסת לכל הכיוונים.

“דרוש תותח לבנות אתר”

ואז אני נתקלת במודעת הדרושים המקובלת, ואני מסתכלת על המודעה בשאט נפש וחושבת – למה הם צריכים אנרגיה כל-כך לוחמנית רק כדי לבנות אתר? הרי בניית אתר נעשית באהבה, אז מאיפה בא להם המושג התותחי הזה? וגם בדרך כלל המינוח גברי, כי נשים תותחיות… זה מתחיל להשמע כמו תחת ולא כמו תותח, אז הפנייה גברית, גנרית, די מכוונת בעצם כנראה, אולי כי גברים  לא יפחדו לשלוח אגרוף ולהכות כשצריך? מכירה כמה נשים שעונות יופי להגדרה!
ואני אישה… מעדיפה אמנות מלחמה ולא מלחמה באמת, אז איך לענות למודעה כזו?

לענות למודעה

אני תמיד מתחכמת והתשובה שלי בדרך כלל לא נענית. אני חייבת לענות כדי לעשות V על אפשרות שאולי תיפתח וחלילה לפספס אותה, אבל שתי סיבות גורמות לאנשים לא לענות לי:
הראשונה – התשובה שלי בדרך כלל מתייחסת למילה ולא למה שהם ביקשו, ומי צריך אישה מתחכמת כשרוצים תותחים…
השניה – אני לא רוצה לעבוד במקום שרוצה תותחים, אז אני עונה כך שלא ירצו אפילו לענות לי, וזה בדרך כלל מצליח.
ככה גם ריציתי את עצמי ועניתי למודעת דרושים, וגם ריציתי את עצמי ולא יקבלו אותי כי אני לא באמת רוצה לעבוד כתותחית.

אגב תותח, היה לי סיפור עם תותח אמיתי, ישן כזה שיורה כדורי אבן. באמת!

עבדתי במוזיאון לארכיאולוגיה (כן, גם זה רשום לי ברזומה, לא עוזר בכלום) והיו לי כמה תפקידים: מזכירה, מרכיבה כדים ישנים מחתיכות אקראיות (קוראים לזה “רפאות”, שם התחלתי את דרכי כמרפאה כנראה…) וגם לצייר במדוייק ובקנה מידה נכון את הממצאים החדשים שנערמו על השולחן.
ממצא אחד היה תותח שהוצא מהים, בסיפור גבורה ראוי לשמו של קורט רווה והצוות, ואז היה צריך להעביר אותו לדו-מימד ונכנסתי לתמונה… עד שיצאה תמונה.
באותו זמן אהבתי לאייר בקו, היתה לי סבלנות מדהימה, ויצא ציור כל-כך יפה שפורסם בחוברת המתאימה ולמרות שזה “סתם” איור של ממצא, מתברר שזה איור מוצלח במיוחד, כי אחריו התבקשתי לאייר עוד ועוד. עד היום אני זוכרת את העיטור שהיה ליד חור ההצתה, משהו אוריינטלי כזה שגרם לי לאהוב ערבסקות, אפילו שמצויירות על תותחים. אם היה לי זמן לשטויות הייתי אפילו מוצאת את האיור הזה, נמצא בארכיון הבייתי איפשהו. טוב, תאמינו לי וזהו.

דרושה מקצוענית

זו אני. בלי ספק.
עוד מחפשים מקצוענים בימינו או רק תותחים?

fav
קראת, נהנית ובא לך עוד?
יש כמה אנשים חכמים שנרשמו כאן ועכשיו מקבלים את החדשות שלי לפני כולם.
שווה לך להצטרף… רק להרשם (עם שם מדליק, לפעמים השם צץ במייל) ולשלוח.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד