מממממ……
אה,
ששש – ששש – ששש –
לנשום נשימה עמוקה
לנשוף אויר החוצה
לנסות להתחיל את היום הזה בשששששקט.
כל יקיצה מכניסה אותי מוקדם מדי ליום של פעילות,
איך שפוקחת את העיניים, כמו הציפורים בחוץ (אבל לא באותה שעה)
אני נכנסת לפעולות מוכרות של השכמה, המוח מתעורר,
הגוף עוד בפעולות ראשונות של בוקר והמחשבות כבר בצהרי היום.
טירוף של בוקר,
כל בוקר,
באטרף הנוכחי של החיים.
הטעות הראשונה – אם נכנסתי במקרה לפייסבוק.
מסתבר שאני באיחור, יש הרבה שקמו לפני, מצאו כבר סרט להמליץ עליו,
כתבו כמה טוב להם לראות את הזריחה (יש דבר כזה???)
הילדים כבר מסודרים ויצאו לדרכם כמו שצריך (עם תמונה מצורפת כמובן)
תוכנית היום כבר ברורה להם והם כל-כך חדורי מוטיבציה,
העיצות שלהם זורמות בשפע ואני טובעת בתוך השפע הזה על הבוקר,
כי בוקר זו לא שעת היקיצה שלי.
אני אישה של שעות אחרות, הבוקר שלי מתחיל בצהרים.
שנים אמרו לי שאני לא בסדר, אחר-כך מישהו הוכיח שיש דבר כזה "יום הפוך"
או כל שם קליני אחר שניתן לאנשים שהמוח שלהם מתעורר בשעות מאוחרות,
ולכן הבוקר תמיד נראה לי כאוטי –
להכנס למערבולת מסחררת של משימות אחת על השניה ואחת אחרי השניה,
בטירוף חושי עם חושים שעוד לא מתעוררים,
בצרכים של אנשים, לקוחות, אחרים שאני עובדת מולם / איתם, בשעות הרגילות של היום,
ואני בבוקר צריכה שקט.
המייל היומי היום יוצא בבוקר, כי שאר היום מלא בנסיעות, פגישות ואירוע לקינוח,
והיה לי המון מה לכתוב, באמת!
בלילה היו לי רעיונות נפלאים, המון רעיונות נפלאים!!!
אז קמתי מלאת שמחה ועיזוז לרשום אותם על המסך, והופס – נעלמו,
התעורר המוח של הבוקר עם הטישטוש שבו,
אין שם כלום…. כלום… רק בוקר הזוי, כרגיל.
אנשים של לילה יבינו אותי, אנשים של בוקר יחשבו שמשהו התערער בי,
(לרוב האנשים אני נראית כנראה מעורערת משהו)
ואני למרבה הפליאה – אוהבת את הטישטוש הזה.
כן, אני אוהבת להיות אישה של לילה, למרות שאלו חיים מנוגדים למציאות ה"נורמאלית".
אני אוהבת לקום בבוקר והעיניים מצועפות, המוח עוד ישן,
אני אוהבת להיות בתוך החלומות עוד קצת לתוך הבוקר,
אני נהנית להתחיל את היום בזחילה איטית להתעוררות, עם כוס קפה ביד,
להסתכל איך אחרים מצליחים להשתלב בתנועה הערה של הבוקר,
ולהתחיל את שלי כמתבוננת. מתעוררת.
לא משנה את התכונה הזו בי,
לא משתלבת בזרם הנורמאלי,
ממציאה את הזרם הנורמאלי שלי כל יום מחדש.
איך אני יודעת שאני אוהבת את זה?
כי אני לא מנסה לשנות כלום. אני מתמכרת לטישטוש של הבוקר בהשלמה מלאה.
איזה מזל שאני עצמאית,
כי למרות כל הקשיים (ויש, אוף, לא כותבים על זה)
אני יכולה להתחיל את הבוקר בצהרים –
אני שליטת השעות שלי.
ניהול זמן?
כן, אתם טובים בזה,
אני בניהול זמן מעולם אחר.
(נכתב כמחווה למליונים החדשים שגוגל שילמו לדן אריאלי,
על פיתוח עוד משהו לניהול זמן ביעילות גדולה יותר,
נראה אותם מפתחים משהו שמתאים לאנשים כמוני!).
