אנשי בוקר יותר יעילים? אז אנשי לילה יותר יצירתיים!
אנשי לילה יותר יצירתיים… וגם יעילים, כי איזו ברירה יש לנו, הרי העולם מתנהל לפי אנשי הבוקר.
אחת לכמה זמן אני כותבת על העובדה המזעזעת שאני לא אישה של בוקר,
שקשה לי לקום עם הציפורים ולהיות מאושרת.
בדרך כלל אני קמה מתישהו אחרי זה ומחפשת את עצמי, אבל מתפקדת נפלא. לפחות עד הצהרים אני עדיין בלילה שלי ואף אחד לא מרגיש.
ככה היה עוד מאז ימי הקיבוץ העליזים בהם חשבתי שאני עצלנית (אני לא) או שאני לא בסדר (אני בסדר לגמרי) או שאני לא מתאימה (אכן, לא מתאימה) לרוח ההשקמה המוקדמת והעבודה בריצה ודיצה.
מסתבר שיש לי "שעון הפוך", משהו מוכר ומוגדר, וגם אחרי שפעם "הפכתי" אותו כדי להיות כמו כולם, מהר מאד שיניתי חזרה, כי ככה אני וכך טוב לי – להיות אישה של לילה.
אבל הלילה שלי – הכי יצירתי שיש!
קודם כל בלילה אף אחד לא מתקשר ומדווח על איזו קטסטרופה באתר שלו (מה שלא קורה אף פעם ממילא אבל נשמע טוב כשכותבים את זה) או לשאול שאלה ממש חשובה, או לשלוח SMS לתגובה מיידית שאני חייבת להגיב עליה… אין, זה לא קורה בלילה. ואם כן – אני לא פותחת בכלל את המייל או המסר, הם יכולים לחכות לבוקר לשעות העבודה, כי הלילה הוא זמן היצירתיות שלי.
כך היה תמיד, לילה מבורך
כשלמדתי אמנות אלו היו שעות הציור המטורף (גודל יצירות כגודל הקיר, צבעוניות שלפעמים נגמרת בגוונים שונים של לבן ולפעמים קקפוניה שלמה עם הרמוניה מוזרה של לילה).
אחר-כך אלו היו השעות של הרעיונות הטובים שכתבתי, התפירה המדוייקת שתפרתי, הילדים שגידלתי, ואפילו הפאב שניהלתי עם שיחות באמת לתוך הלילה והקשבה לסיפורים שלעולם לא אכתוב כאן אבל העשירו אותי בחוכמה גדולה והיכרות מבורכת של טבע האדם.
הפאב הוא שגמל אותי משעות הלילה, עברתי את המאסה הקריטית המבורכת והגעתי לתשישות מוחלטת. לנהל פאב כל לילה ולקום לילדים בבוקר זה שילוב שעמדתי בו מעל שנתיים ועד היום אני חושבת שהייתי סופר אמא בתנאים בלתי אפשריים, והמחיר – מאז אני הולכת לישון בשעה נורמאלית. ועדיין…
לילה הוא זמן היצירה, אנשי הלילה הם האנשים שיוצרים (וגם ייצריים כנראה)
פעם כתבתי על ציר-יצירה-יצר שמוביל אותי לאורך החיים, ואני מוצאת שחלק מהטירוף של הלילה מתאפשר כי יצירה משולבת תמיד ביצר (אנשים ייצריים יכולים להיות אנשי הבוקר, הם מבורכים בכל מקרה), אצלי הרעיונות הטובים ביותר עולים בלילה וטוב שיש בוקר להתחיל ליישם אותם.
אז אני לא אישה של בוקר, היעילות שלי מוטלת בספק מול יעילות מדהימה של המתוקתקים האלו שכבר בחמש פוקחים עיניים ושרים עם השמש, קופצים מהמיטה ומוכנים לעמל יומם הצלול והברור. אנשי הבוקר לללא ספק יעילים מאד בבוקר, אבל בואו נראה אותם בערב! אנחנו, אנשי הלילה, פורחים בלילה וטוב שכך, כי הלילה נועד לשעות הפנאי, מאפשר להנות ולהתפתח, מאפשר לעשות מה שרוצים בלי מחוייבות ליעילות, ולכן אנחנו אנשי הלילה כל-כך יצירתיים, כל-כך מוכשרים, שאי אפשר בלעדינו!
ותזכרו את זה בפעם הבאה שאתם באים להלל את אנשי הבוקר.
(נכתב בזעם אחרי שקיבלתי עוד מייל שכותרתו מוקדשת ליעילות אנשי הבוקר, מייל שלא פתחתי כי הוא לא מדבר אלי. כנראה).
