אין כמו אתר באינטרנט,
כי אפשר לבקר בעסק בלי לגשת לשם בפועל!
תחשבו על זה…
אחד הדברים שטובים לי במקצוע שבחרתי, זה שאני יכולה לעבוד מכל מקום שיש בו קליטת אינטרנט כלשהי (ועדיף מהירה ככל האפשר), לבנות אתרים לאחרים מכל מקום שבו המוזה קיימת, ולהנות מגיוון בחיים. זאת אומרת שאני הולכת עם המחשב בתיק הסגול, יושבת בפינה כלשהי, מחברת את הקו ו… אני עובדת.
כששואלים אותי איך אני רואה את העסק בעוד כמה שנים, אני אומרת הדברים נשארים דומים, אני בונה אתרים, אולי יש לי כמה אנשים נוספים שעובדים לצידי-איתי, אבל העיקר הוא המיקום:
ערסל בקנקון,
במרפסת בטופליצה,
אולי באמצע השוק בפושקר,
או אוספת אבנים בחוף בדרום אפריקה…
לא באמת משנה,כי מה שאני רוצה זה להיות בכל מקום, ממנו אפשר בפשטות להתחבר למקום אחד – לעסק.
ואז הבנתי שלמעשה אני כבר חצי דרך לשם, פשוט כרגע מתנהלת כך רק בארץ ועוד לא בחו"ל, הבדל מינורי למדי, כי בארץ –
"אם יוצאים אז מגיעים למקומות נפלאים"
– כדברי דוקטור סוס –
כפרומו לחו"ל החלטתי לתעד את "המשרד הנייד"
כי צריך להתחיל ממשהו, והמשהו הזה בהחלט משעשע.
למשל כאן אני ב"חיש-חי" – ה-חנות ציוד לחיות מחמד בגבעתיים
אצל ליאורה קושניר האישה המדהימה וחברת הנפש, שמסדרת לאנשים את החיים עם החיות שלהם בעיצות זהב נדירות וחשובות וכמובן ציוד וכל השאר. הפינה – ליד הצעצועים המדליקים שמשום מה נותנים לחיות (לדעתי זה מתאים יותר לבעלים שלהם, אבל מה אני מבינה).
כאן מימין אני במרפסת בשקיעה יפיפיה, סתם כי נמאס לשבת ליד השולחן, ועם חולצה של "אלמנטור" שבלי לשים לב מתחברת לכל הקונספט (זה תוסף עורך מדהים שיש באתרי וורדפרס, הופך כל דף לגמיש ברמות שאפילו הדף לא ידע שאפשר).
והיום שוב במרפסת, כי יורד גשם, יש הפסקת חשמל, יש חיבור אלחוטי ואני מחפשת איפה יש קליטה (לא בבית, מסתבר).
מה שיוצא מכל זה
הוא שאני מטיילת בזמן העבודה, ולנשמה נודדת שכמוני זה טוב. לפעמים. יעיל גם כי אפשר לפגוש אנשים ולהשאר מול מחשב העבודה שלי, ויעיל בכלל, כי החיים מתנהלים היום און-ליין, אז אני זורמת איתם.
עסק שלך באינטרנט – זה כבר ההווה, לא העתיד
מה שטוב למי שקורא את זה הוא להבין שהיום אפשר למצוא את העסק שלך בכל מקום שיש בו קליטה, לא רק כשמגיעים אליך, ולכן אני בונה אתרים, לכל מי שכבר מבין שכך העולם מתנהל, ורואה את כל היתרונות שיש באתר לעסק, את חדוות היצירה, את הגמישות, ואת היכולת לנדוד בעולם כשהעסק נשאר בבית, אבל איתך בכל מקום.
* את התמונה הזו צילמה בחצר ביתה אפרת נמרוד המופלאה, שכבר לא איתנו.