על הבוקר בלגן (התנהלות עסקית תקינה)

על הבוקר בלגן בשולחן

ניירות מאתמול מפוזרים בלי סדר,
הארדיסק יושב ומחכה שאוריד מידע לענן,
עטים בפינות כי כתבתי ואבדו והנה מצאתי איפה התחבאו,
טישו… מלא טישו כי עונת מעבר ואין מה לעשות, בעונת מעבר הם עוברים ממצב ישר בחפיסה למצב מקומט ומקווצ'ץ' לפח, ויש כמה ספרים בערימה שאני לא זוכרת מה בדיוק עשיתי איתם לפני כמה ימים, אז הם כאן מחכים שאזכור. אה, כן, מישהו הזמין ספר ולא התעניין יותר. אני יכולה להחזיר אותו לערימה של הספרים למסירה (מי רוצה את ספר האינסוף למסירה? מישהו?). כן, בלגן, אפילו שאתמול על הבוקר עשיתי סדר מופתי כדי להתחיל שבוע באופן חלק וברור, הוא חוזר כל-כך מהר שאני בטוחה שהוא בכלל לא עזב (אני אוהבת סדר, והוא, האהוב הזה, משחק איתי תמיד מחבואים).

אחרי סוף שבוע של עשייה מבורכת ומתישה אני חוזרת לשגרה והשגרה בורחת ממני לפינות אפילות, לא רוצה להתיישב ולהיות בסדר, להתקדם כמו שצריך ולפי התוכנית, פשוט כי התוכנית הלכה לאיבוד וקשה לי מאד להחזיר אותה.

בלגן בתוכניות

אין לי ספק שאני לא היחידה שקשה לה לחזור לתוכנית

יש לי מלא תירוצים, הרשימה למעלה חלקית ביותר, אני יכולה להמשיך אבל נעבור לצעד הבא, כי ברור שככה לא אגיע לשום מקום. אז הדבר הראשון הוא להכנס למוד (מצב-רוח) הנכון כדי להתחיל.
הפרצוף שלי לפני כמה דקות היה מיואש לגמרי, כי לסדר שולחן / לשים ספר במקום / לפתוח מערכת CRM ולראות מה ראשון ברשימה / להתקשר ל… כמו שהבטחתי אתמול….. כל הדברים האלו מתערבבים לי בראש ולא ברור מאיפה להתחיל, ולכן הפרצוף שהיה לי נראה עייף ומדוכא רק מכל המחשבות שעשו בלגן בראש כמו הבלגן על השולחן, ואולי קצת יותר.

טריגר חיובי

כן, ידעתי את זה, אני צריכה טריגר חיובי, אז הלכתי ופתחתי את היוטיוב, חשבתי לעצמי שאולי אשים לי מוזיקה טובה למצב רוח טוב, אכנס לקצב של עשייה או משהו כזה (כי לרקוד על הבוקר זו ממש לא אני!) אזיז את הזרת בקצב המנגינה וארקע קלות בכף רגל ימין רק בשביל תחושת החיבור בגוף. כאמור הלכתי ליוטיוב בכוונה לשמוע מוזיקה, אבל אוטומטית הוא מראה לי את הדברים שראיתי קודם מתישהו, ואחד מהם זה שחר חסון.

איזה גאון היוטיוב הזה!

בטח שחר חסון, יש לו קטעים שאפילו אני, הפולניה הקשוחה, מצליחה לצחוק מהם, אז לחצתי על הכפתור והפעלתי את הריבוע שהיוטיוב בחר בשבילי, לקח כמה משפטי מפתח כדי שאני אתחיל לחייך, עוד כמה משפטים ואני כבר צוחקת, ועוד כמה ו… הנה התפוצצה בועת הבוקר המתסכלת ואני לפחות צוחקת בפה מלא, מתחילה לחשוב חיובי על מהלך היום שצפוי לי, רעיונות מתחילים למצוא את הדרך למוח ואני נהנית מכל דקה של שטות שהוא מפזר על הבמה.

אילתור – השיחרור המושלם

למה שחר חסון? כי הוא מומחה באילתורים! אני מתפעלת מהאומץ שלו לזרום עם הרעיונות מהקהל, בלי שהוא יודע מה הולכים להיות הרעיונות מהקהל, ועם התשובות המפתיעות לפעמים של האנשים שעונים לו. זה מדהים, הזרימה הזו עם המציאות, מזכיר לי בדיוק מה שיש מולי – המון דברים צפויים יחסית אבל לא צפויים בעליל של סדר יום, שהתאספו כאן על השולחן והמסך, ואני רק צריכה להתחיל לזרום איתם, בעזרתם, בהשראתם – ולהגיע לתוצאות מעוררות צחוק והשתאות.

אז זהו, ההשראה שלי על הבוקר היא לצחוק, להמציא, ליצור מציאות,
ואני משתפת אתכם ברעיון הזה –
גשו ליוטיוב ותראו במה צפיתם בזמנים מצחיקים יותר,
ותחזרו לשם.

הצחוק משחרר את כל הממתקים הטובים לגוף.

לי זה עשה טוב,
הנה כתבתי,
הנה שולחת,
הנה תורמת עוד עיצה גאונית
להרגלי עבודה של עצמאיים
שעובדים מהבית
ועייפים על הבוקר