עברתי בחיי המון המון ראיונות עבודה.
הבעיה העיקרית אצלי (הראשונה מרבות אחריה) היא שהתחלתי את דרכי כשכירה. עברתי 4 משרות בזמן קצר:
– מכרתי ג'ינסים מאמריקה אצל הדודים שלי – צביקה ודליה, ב"לונדון מיניסטור" של פעם.
– עבדתי ב"אל-על הזמנות שלום מדברת נועה" (כרטיס חינם לניו-יורק! אז זה היה שווה את הכל).
– גרפיקאית במשרד פרסום מקומי הזוי, אין מילים…
– ואז הגעתי למה שתכננתי ורציתי כל הזמן – גרפיקאית במשרדי פרסום, רק 10 חודשים, כי התחלתי ללמוד ואז…
הפכתי להיות עצמאית
ככזו היו לי מלא יתרונות, אבל לצידם גם כמה חסרונות שעצמאים מודעים להם עד כאב, לכן ניסיתי מדי פעם לחזור לעבודה מסודרת אצל מעסיקים שונים, וגם הצלחתי, אבל בדרך רכשתי נסיון מטורף בראיונות עבודה, והבנתי שאני לא מבינה עד היום את הטריק שגורם לאנשים להתקבל ויהי מה, וכנראה יש טריק כזה אחרת לא היו כל-כך הרבה מכונים, מאמרים, עוזרים ומדריכים של "איך להצליח בראיון עבודה".
חקרתי קצת את הדברים
ומצאתי שהדבר העיקרי בראיון עבודה זה לא להיות בדיוק מי שאני, אלא לעמוד בציפיות של מי ששואלים אותי שאלות: היה עניין האמהות שלא הסתדר להרבה מעסיקים, הם לא הבינו שאפשר להיות אמא וגם לעבוד. לפני זה היה עניין היותי אישה, על זה עדיף לא לדבר, הנשים עלו לשלטון כנראה בעקבות כמה שינוים שאני ובנות הדור שלי הצלחנו להנחיל לחברה. בנוסף אבוי למציאות – גרתי רחוק מהמרכז, לא בתל-אביב, וזה כמעט תמיד נראה רחוק מדי. גם היום…
כמובן שהיה עדיף למשל לא לדבר על הגיל שלי, כי לא מספיק שאני אישה, אמא, לא גרה במרכז, אני גם לא צעירה בת 20… אז היום הוציאו את עניין הגיל מראיונות עבודה (נו, באמת, כאילו אני נכנסת למשרד ואף אחד לא רואה שעברתי כבר את שנות ה 20-30-40 של חיי…) הצלחנו לעבור משוכה נוספת מיותרת וכביכול נשארנו עם הכישורים האמיתיים, אבל אז נשאר העניין האמיתי – אני עצמאית כי אני מוכשרת מספיק להתנהל במגוון כישורים שנדרשים מעצמאיים. זה מאיים.
Overqualified מוכשרת מדי
טוב, זו בעיה לא בעייתית בכלל מבחינתי, מי שמאויים מזה מתפייד וזהו. אני מדלגת עליה כדי לעבור לדבר הבא.
לקשט את האמת
כי אם כבר מחפשים משהו מסויים אז עדיף לתת את מה שמחפשים, לספר סיפורים, ליצור מציאות מדומה שמתבססת על האמת מספיק כדי שיאמינו בה, לענות על השאלות כמצופה ולהתאמן הרבה בבית כדי לא להכשל בראיון.
כאילו הראיון הוא העבודה ולא להיפך.
אז ברור שיש מלא אנשי מקצוע בתחום שעושים יופי של פרנסה רק על מנת ללמד אנשים איך לספר סיפורים ולעמוד בציפיות של אלו שרוצים לקבל עובדים לפי המתכון שלהם, לא לפי מה שיכול להביא להם אנשים טובים פי כמה.
זה כל-כך מקומם אותי, שאני מכשילה את עצמי בראיונות כאלו, כי אם אתם רוצים את הכי טובה בתחום – הנה קיבלתם, אבל אם אתם רוצים עוד קישוט למשרד שיעשה מה שאתם רוצים בלי להגדיל ראש – פיספסתם. אני אומרת הכל, ואני תמיד משתדלת להגיד את החיובי לפני שמתקנת את מה שמצריך תיקון, כי טוב שיהיה חיובי תמיד בחיים. אבל האמת הזו חזקה ולפעמים כואבת, והנה ככה לא מקבלים לעבודה נשים כמוני שלא מתכוננות לראיון עבודה כמו שצריך.
ראיון עבודה טוב
מה יצא מזה? כל פעם שכן התקבלתי לעבודה, זה היה מובן כבר מהתחלה. זה ראיון עבודה טוב! כבר ברגע הראשון היה ברור שאני מתאימה, ואיך אמרה לי פעם מישהי שקיבלה אותי לכמה שנות עבודה משותפת: "יש רשימה ארוכה של נשים שפנו, לא יודעת למה קראתי לך ראשונה, אבל זהו, בחרתי בלי להסס". איזו מחמאה!
עכשיו במבט לאחור, האנשים שעבדתי איתם ובחרו בי כבר מהרגע הראשון – היו אנשים מוכשרים ונחושים ביותר שמהם למדתי עוד קצת על עצמי.
