לפני שנה התחלנו לעבוד,
עברה שנה ועכשיו צריך לחדש את הדומיין
ואז נכנסה הודעה מוקלטת ומרגשת כזו:
"חייבת להגיד שלאחרונה האתר מפנה לי פניות, סוף סוף.
ואיזה קטע עם זה.
אני לא מבינה למה פתאום יש מלא מלא פניות דרכו.
קטע…
…חזרתי לעבוד מה זה בפול, גם ייעוצים, גם באוניברסיטה, ואיזה קטע שעברה שנה, מרגש!"
אני אומרת שהכל משתלב ומסתנכרן נכון.
במהלך השנה הזו נולד לא רק אתר אלא גם תינוק במשפחה – זאת אומרת שהיתה הפסקה הגיונית בפעילות, כך שהאתר ממש שיתף פעולה עם המציאות ולא יצר פניות חדשות בזמן שלא היה זמן לענות להן, וראה זה פלא, בהרמוניה מושלמת עם החיים אנשים התחילו לפנות דרך האתר רק בהמשך כשהתאפשר לענות.
איך זה?
האתר מסונכרן עם החיים, זה קודם כל, ולכן מסונכרן גם עם דברים אחרים שקורים במרחב האינטרנטי.
ברגע שהיא התפנתה שוב לעבודה ויצרה קשר עם מקומות שונים (אפילו טלפונית או המלצות של מכרים), הם חיפשו אותה באינטרנט, מצאו את האתר וגלשו בו להנאתם, וכך האתר התחיל לעלות בחיפושים בגוגל גם לאלו שלא יצרו איתה קשר, אלא חיפשו משהו בתחום שלה.
הכל אורגני (כלומר לא היתה שום השקעה כספית כדי לקדם את האתר) ולכן גם הפליאה איך זה מצליח, אבל ככה זה! כשמתחילים במקום אחד הוא משפיע על כל המקומות האחרים, שיחת טלפון מביאה לסקרנות שמביאה לחיפוש בגוגל, ואז מוצאים – אתר.
לכן צריך אתר, וכל יום שמחכים בלי – זה יום מבוזבז.
לא מספיק לדעת את זה, חשוב לדעת גם שאני לא מכירה מישהו שהגיע לבנות איתי אתר בשמחה וששון על חוויה מרוממת… הרוב חוששים, חושבים שאין להם מספיק חומרים, שזה יהיה יקר מדי, שאולי ניתקע באמצע ומשהו יקרה… כל מיני מחשבות וחששות שאני מבינה, ולכן כותבת כל פעם מחדש – אני כאן, אתם לא לבד, אני רוצה בטובתכם ונהנית לבנות אתכם את האתר שלכם. אז לנשום עמוק ולקחת צעד קדימה, ממילא בסוף יהיה לכם אתר, למה לחכות?
שמחה שקראתם עד כאן. זו התחלה מבורכת.
