כל הסדר הזה #$%^& נו, באמת!

מי שמכיר אותי יודע שסדר הוא חלק אמיתי ותוסס בחיי, במיוחד אם אחרים עסוקים בו.
אני אוהבת סדר, אבל את הסדר שלי, או בואו נקרא לזה במילים הנכונות – אני מתמצאת בבלגן שלי בסדר גמור.
יחד עם זאת סדר ונקיון הם חלק מהחיים (במיוחד בקיבוץ בתור ילדים בבית המשותף) ולכן יש כאן מעל הכל רפלקס מותנה שמביא אותי לסדר ולנקות מתי שצריך, לפחות במידה שאני מסוגלת לעמוד בה…

…ואז מגיע פסח!
ליל הסדר נקרא ככה כי כנראה צריך באמת לסדר, כך שאני משליכה הצידה את כל התירוצים וניגשת בחריצות לעשות משהו, מתוך רפלקס מותנה/חובה מוסרית/מסורת וזכרונות ילדות, או פשוט כי אין ברירה ובאמת הגיע הזמן להכנס לפעולה.
אגב, המושג "משהו" כנראה הכי מדוייק למה שאני עושה, ולכן תורמת את חלקי במאמץ ומשתפת את עשרת הדיברות לסדר לכבוד הפסח (או עשרת המכות, איך שרוצים) –

1. להתחיל מוקדם.
לא אמרתי מה מתחילים מוקדם, אבל חשוב להתחיל מוקדם כדי להרגיש שמשהו מתחיל.

2. לשתות קפה.
כי אם מתחילים מוקדם אז בלי קפה לא מתעוררים, חייבים משהו מעורר.

3. להכין רשימת מטלות.
בזמן ששותה קפה מכינה רשימה שיש בה מצד אחד מה צריך לעשות, ומצד שני – כמה זמן מקדישה לכל משימה. לקחת בחשבון שזה זמן משוער, לי עוד לא קרה שעמדתי בלוח הזמנים האופטימי שלי.
(רשימת המטלות לא כוללת לבנות ארון חדש כי בדיוק חסר, ולא כוללת לתפור את הוילונות לאמא! לא היום!).

4. להזיז קודם את הדברים הגדולים.
כי כשהדברים הגדולים זזו מתקבלת תחושה שבאמת התחלת בעשייה, כבר רואים שינוי!

5. לנוח.
בעיקר אחרי שמזיזים משהו גדול, כדאי לעמוד רגע מהצד ולראות את השינוי, להתמלא תקווה בלב… ולנוח. חובה.

6. לגשת למחשב להפוגה בין לבין.
אחרת כל הסדר (והנקיון בעיקר) הזה עושה מצב רוח מתוסבך, אז כמה דקות בהייה במחשב מחזירות את התאים למקום ואפשר להמשיך. אם לא מחשב אז דברים חיוביים אחרים, יש אנשים שמעדיפים לרקוד, להתעמל, לצאת החוצה ולהנות מהנוף וכו', נו, הדברים החיוביים האלו (אני נשארת מול המחשב).

7. לחזור לסדר לפעמים בין מנוחה – למחשב – לקפה.
כי בכל זאת התחלנו במשימה, והדד-ליין הוא היום, אין להשאיר למחר. רצוי שכל הסידורים ייעשו כשאין אנשים שמסתובבים בין הרגלים (בתור ילדה אף פעם לא הבנתי מה רוצים ממני, אני לא מסתובבת ובטח לא בין הרגלים), כי אז יכולים להפריע לי באחת מהמשימות החשובות בדיברות 2,5,6.

8. להמשיך לסדר, אפשר גם לנקות.
זו התחייבות עצמית, ולכן בין לבין חשוב לבצע עוד משימה בדף המשימות שהוכן בבוקר.
אפשר לרשום הכל על לוח מחיק, כי נעים לראות איך הוא נמחק (ובדרך למחוק את המשימות שבבוקר חשבנו בגדלות הנפש שלנו שנגיע אליהן, אבל המציאות הצביעה אחרת).

9. להגיע לפיניש חצי שעה לפני הזמן.
העניין הזה קצת מתוחכם, אני אפשט אותו – הגדרת "הזמן" כדי לדעת מה זה לפניו:
"הזמן" יכול להיות הרגע שכולם מגיעים הביתה ואז דיברות 2.5.6 הופכות להיות בלתי אפשריות ונשארת רק האפשרות לסדר באמת וגם לנקות קצת. "הזמן" יכול להיות גם הזמן שהקצבת לעצמך ולכן חשוב להרגיש שגמרת לפני הזמן (לנקות, לא משהו אחר). בכל מקרה – לגמור לפני הזמן.

10. גאווה בלב.
לא משנה מה, בסוף את עומדת מול המרחב המסודר והנקי ומתמלאת גאווה בלב.
אף פעם לא מספיקים הכל, ולכן נוסחת הפלא "אם אלוהים הוא 100% אז אצלך 70% זה מושלם" עובדת נפלא, ולכן חובה לבצע את דיבר 10 ולהתמלא גאווה.

אין כמוך!!!
ומאחר ואין כמונו לבצע את כל משימות החג
ולהגיע לערב ליל הסדר
מוכנות, מיופיפות, נקיות ושלוות,
מגיע לנו חג שמח,
חיבוקים ונישוקים מכל בני המשפחה,
ולישון בשלווה לפחות לילה אחד.
מחר נסדר אחרי החג.