לפעמים אני יושבת מול המים ומתבוננת בכל כמו בסרט, וביום כיפור זה היה סרט ישן מהסוג הטוב.
שקט, מעט אנשים, משפחות, תחושה של חזרה בזמן לימים שלא היו הרבה אנשים בים גם בימים רגילים, ומי שהיה הביא קערות מהבית עם כלים אחרים, בלי להשקיע יותר מדי במשחקים של ים.
לפני השקט היתה סערה, גם אצלי סוער וגבה גלי, מחכה שירגע, החיים לא שווים את הסערות האלו, נעים יותר כשנעים, רגוע יותר כשהים נינוח. גם החיים.
עוד מעט יש לי יום הולדת, זמן התבוננות שקטה.
