קוקשי, צ’ופיק וטל שימיזו

הקסם היפני הגיע אלי עם כמה שמות מוזרים ושם ישראלי אחד.

טל שימיזו התקשרה וביקשה לחדש את הבית של צ’ופיק שנמצא בקוקשי.
זה באמת נשמע יפנית, ואני יודעת לשמוע יפנית אבל לא מבינה מילה, אז ביקשתי הסברים ובתמורה קיבלתי אישה מקסימה לעבוד איתה, צ’ופיק אחד חמוד שמטייל בעולם הפנימי שלו בסיפור, ובעולם האמיתי דרך דפי הספר,  ואתר אחד – קוקשי – לחדש ולרענן, כי הוא לא רספונסיבי וגם המציאות התקדמה אבל הוא נשאר מאחור.

הבועה היפנית

כך טל קוראת למרחב שיצרה בביתה, מרחב של לימוד שפה (עד הכנה לרילוקיישן לרציניים), לימוד אמנות, שילוב עם טעימה של אוכל, לבוש, מנהגים… דיוק… וצ’ופיק – החילזון הקטן שטל כתבה בספר שיצא כבר בשלוש שפות ונמכר ברחבי העולם. אכן מרחב יפני נפרד מהמציאות הישראלית לחלוטין.

אני חיפשתי איך להעביר את העדינות, הדיוק, הרכות והעוצמה לתוך אתר אחד, שמכיל כמה איכויות שונות באותו מקום, והכל קשור בטל, לכן התחלתי מדף אודות טל כמפתח להתקדמות (לחיצה על התמונה להגדלה), וחזרתי לימי האמנות המינימליסטית שאני כל-כך אוהבת כדי להשלים את המרחב כולו.

רקע, צבעוניות, ציורים של טל, תכנון תוכן שהשתנה ונערך ודוייק עד למקסימום, הסרת חלקים מיותרים וחיבור חלקים אחרים… ובסוף – האתר עלה לאויר במתכונתו החדשה הנוכחית, ואני אוהבת.