מרכז הדרכה

כלים מופלאים במתנה

טיפים מעולים

לתיפעול אתר וורדפרס

איך להביא לקוחות – נסיון אישי

שנים אני קוראת המלצות ורואה הדרכות, מקשיבה למקצוענים וחורשת באינטרנט לגבי השאלה התמידית –

איך להביא לקוחות

ועדיין לא פיצחתי את השיטה שבזכותה מגיעים אלי הלקוחות שלי.
כשאני מתבוננת בכל האתרים שבניתי, אני לא רואה מכנה משותף בין הלקוחות, מעבר לעובדה שהם קיבלו אותי במתנה שאבנה להם אתר, ויצאו מרוצים ושמחים. בדרך כלל… (היה אחוז קטן של אנשים מאד לא מרוצים, ואיזה מזל שאני לא מושלמת, נפרדנו בידידות…).

נו, אז איך להביא לקוחות?

בכל זאת התאמצתי וניסיתי לבנות נוסחה שנשענת על נסיון עבר ומציאות נוכחית, בעיקר כי כך אפשר להתמקד ולמכור לקהל היעד שלי את השירות המצויין של העסק שלי, ועשיתי מה שאפשר כדי לגלות את הסוד שבזכותו באים אלי אנשים ומבקשים שאבנה להם אתר. הלכתי ושאלתי את אלו שכבר הגיעו אלי, להבין למה הם הגיעו, גם כאן לא מצאתי תשובה טובה שאפשר לעבוד איתה:

  1. חלק קיבלו המלצות מלקוחות ותיקים,
  2. חלק הרגישו בבטן שאני מתאימה להם,
  3. חלק ראו פרסום שלי בפייסבוק וזה היה בדיוק הזמן המתאים בשבילם,

ועוד ועוד תשובות, אבל אין שום תשובה שגרפה מספיק הצבעות כדי להיות התשובה המנצחת. חוץ מהבטן, אבל לכו תמכרו עסק לפי תחושות בטן…

להיות – או להיות… אין שאלה בכלל

קצת הסטוריה – שנות ה 2000, באג וכאלו, מתחילים הבלוגים. 2002 ואני נרשמת בין הראשונים למרחב שכזה, כי אהבתי לכתוב את הגיגי ולשים אותם באויר הוירטואלי, שיקראו מי שרוצים. מאחר וזה היה בלוג אישי וחושפני (מבחינתי) הוא עלה בשם  בדוי, הוסתר לגוגל, הוחבא מאחורי כמה פרגודים, והיום כבר אי אפשר למצוא אותו (יש גיבוי במחשב, זכרונות מעניינים).
זה היה בלוג מתקופה קשה ביותר שעברתי באופן אישי, משולבת בתקופה סוערת מעוד המון בחינות, סיפורים של גירושין, של צרות וקשיים, לפעמים של אופטימיות שצצה בין לבין, היה קשה… קשה (הפולניה סבלה בשקט)… ומה שגיליתי הוא שסערות וקושי שלי מביאים להקשבה ואמפתיה של אחרים, בעיקר סיפורי גירושין סוערים, או לחילופין סיפורים אישיים עסיסיים. אלו יצרו הכי הרבה תגובות ושיח בתוך הבלוגיאדה בה הייתי, נתנו תמיכה מחזקת ברגעים קשים. אז כתבתי. היה כיף, לא הרגשתי לבד.

הבלוג הזה הביא לעוד כתיבה גלויה יותר, לבניית אתר לעצמי כדי שהדברים שלי ישארו במקום אחד ולא ייעלמו, התקדמתי לניהול פורום, להיכרות עם הפייסבוק בתחילת דרכו, ולניהול פורטל מטפלים שחיפש מישהי להחזיק את הכל – תשלומים, טלפונים וגם אתרים. שם התחלתי לבנות אתרים גם לאחרים, ומשם ניסיתי עוד ועוד מערכות עד שהגעתי לוורדפרס, וכל זה תוך כתיבה אישית רציפה, לפעמים פחות לפעמים יותר, והישארות על הגריד הוירטואלי בלי הפסקה.

ואז הפכתי את התחביב לעסק

סוג של אבולוציה מתבקשת, כך שמטפלים שהכירו אותי במערכת הישנה – ופנו אלי לשנות פורמט ולחדש אתרים. חברים של מטפלים קיבלו המלצות ובאו אלי מאותה סיבה. היו תוצאות יפות אז היה כבר מה להראות, כך שהיו עוד אנשים שהגיעו, אין לי מושג איך, ואני פשוט המשכתי לכתוב ולהגיע לאנשים כנראה, כי אמרו שאוהבים לקרוא את כתובי, מרגישים שכמעט מכירים אותי עוד לפני השיחה הראשונה וזה עזר להם.
אגב, לא כתיבה חושפנית של העסק, כמו שלא היתה גם קודם במקומות גלויים, אבל כן כתיבה אמיתית ואוטנטית. יש המון מה לכתוב גם בלי לחשוף, מסתבר, ויש הרבה משותף ביני לבין הקוראים שלי שמחבר דרך הכתיבה הזו.

כמה פעמים ערכתי פרסום ממומן כדי להביא לקוחות, ועדיין מי שהגיעו באופן רציף וקבוע – אנשים שהמליצו להם עלי, אז הפסקתי לשלם והמשכתי לכתוב, אבל הכתיבה התפתחה לטיפים, עיצות, חידושים, לא רק סיפורים שלי אלא נושאים שעלו כתשובות לשאלות של לקוחות, והפכו לעוד ועוד תוכן משמעותי למי שרוצה אתר ולא רוצה להסתבך בדברים הטכניים שלו, רק לקבל משהו מוכן ולהנות ממנו הלאה.

אולי זו דרך להביא לקוחות

אני לא בטוחה…
רק לכתוב?
רק להנות מהמקום האוורירי הזה ולא למכור כלום?
רק להיות אני ולספר סיפורים?
נראה לי פינוק, לא עבודה…
מצד שני, עוד לא מצאתי נוסחה שמגדירה את הלקוחות שהופכים להיות שלי אחרי שיחה אחת, עוד לא גיליתי מכנה משותף אליו אני יכולה לפנות ולהגיד רק לאנשים עם פופיק חמוד וכובע אדום – “הי אתם עם הכובע האדום והפופיק החמוד – אתם הלקוחות שלי ולכן דברו איתי”…
כך שמצאתי את הנוסחה שלי להנות, אולי על הדרך גם להביא אנשים שירצו שאבנה להם אתר:
אני ממשיכה לכתוב ולשלוח לאויר.
לכן גם אין לי שיטה, אני לא כותבת לפי לוח זמנים (ניסיתי, לא הולך) אני כותבת לפי מה שעולה באותו רגע, לפעמים הרגע הזה לא מגיע שבוע שלם ולפעמים הוא מציף ואני לא מספיקה לכתוב הכל. לפעמים אני כותבת שטויות, או שיש רגע של הארה ואז טיפ חשוב שנשאר כאן באתר להשביח את המקורות בעוד מידע חיוני. אני משתפת את החיים בכמות שאני מוכנה לשתף, כזו שתגיע לאנשים שבדיוק מחפשים אותי, והם ירגישו בבטן (או במוח, או ציפצוף באוזן, או מיצמוץ בעיניים…) שהנה יש כאן אחת שמדברת את האנרגיה שלהם גם, ו”במקרה” הם צריכים אתר, ולכן נעבוד יחד.

הכל אנרגיה

בעיקר של התלהבות ואהבה. כשהיא נמצאת אז הכל זורם, כמו היום, כותבת את הכתיבה שלי, את התענוג.
כשהיא נעלמת (הו, בהחלט נעלמת לפעמים!) אז אני עובדת, לא כותבת. פאזה אחרת לגמרי.

אולי זו הנוסחה?…..

fav
קראת, נהנית ובא לך עוד?
יש כמה אנשים חכמים שנרשמו כאן ועכשיו מקבלים את החדשות שלי לפני כולם.
שווה לך להצטרף… רק להרשם (עם שם מדליק, לפעמים השם צץ במייל) ולשלוח.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד