שלושה חודשים שחורים

היא מלמדת,
היא מעולה בתחום,
אנשים מגיעים אליה גם בלי פרסום
ובכל זאת צריך להכנס בקיץ למהלך שיווקי, פרסומי וכל השאר

ואז יש לה שלושה חודשים שחורים.

ככה היא אמרה לי –
היא אוהבת ללמד
היא לא אוהבת לשווק
אבל היא מוכשרת (כמו כל עצמאי ששורד בימינו)
ולכן יודעת מה לעשות, וגם עושה ומצליחה,
אבל אלו "שלושה חודשים שחורים".

מצד שני (בגוף שלישי) –
יש מישהי שבשבילה זה לבן לגמרי,
כל ענייני המשרד, התכתובת, יומנים, ניירת,
בשבילה הכל לבן וטוב, להתקשר, לסדר, לכתוב…
זה מה שהיא אוהבת לעשות, ומוכשרת גם,
אז חיבור של שתיהן נשמע כמו הדבר הנכון לעשות,
כי מגיע לה שלושה חודשים לבנים
והיא כל-כך קרובה לשם – רק להעביר לצד של האור
את מה שעושה לה שחור.

מצד שלישי (בגוף שני) –
לפעמים הפרסום נוגע בנקודה שאומרת –
את מספיק טובה כדי להראות זאת לעולם,
בגאווה, בשמחה
ביחצנות משובחת
כי את טובה, מעולה, נפלאה
אנשים לומדים ממך המון (כן, גם אם הם כועסים עליך)
וחשוב שתספרי לכולם שאת קיימת
חשוב שתספרי לעצמך כל יום מחדש שאת קיימת
והכי טובה שאפשר.

מצד רביעי (בגוף ראשון) –
לפעמים הפחד מפירסום נראה לי פולני כזה,
משהו שהכניסו לי לראש מזמנים קדומים –
אל תעשי גלים שלא תפריעי לציבור…
אל תנופפי בידיים שלא תציקי לאחרים…
אל תהיי יפה מדי / רזה מדי / שמנה מדי…
אל תמשכי תשומת לב…
סליחה,
למה לא?
מותר לי למשוך תשומת לב,
לספר לכולם כמה אני מעולה,
לנופף במרץ בידיים ולקפוץ לגובה,
(או לשלוח מייל יומי לתפוצה גדולה ומשובחת)
ולהיות,
פשוט להיות,
גדולה כמה שאפשר,
כמה שאני יכולה,
ולהרגיש טוב עם הרעש שאני עושה.

אז לך, אישה מופלאה,
אם אחרי כל מה שכתבתי
עדיין יש לך שלושה חודשים שחורים –

• או שהצלחתי לשכנע אותך לשים את הפולניות המשפחתית בצד ועכשיו את נהנית מכל רגע,
• או שתתני למי שמתמחה בתחום לעשות את העבודה עבורך, ותרויחי כפול – גם תהני מהפירסום וגם תהני מהשירות.
• (או תמשיכי ככה, כמו במשפחה הכי טובה, לעבור שלושה חודשים שחורים ולשרוד).