בוקר בהיר אחד || עבודה מהבית

התחלה של בוקר מעידה על שאר היום, ואני בהגדרה של עבודה מהבית עריבה לכך שיש ימים מיוחדים.
זה הבוקר שהיה לי היום –

לקום מוקדם מהרגיל, 6 ורבע בבוקר, ומיד להתעורר ולנהוג.
אמנם לא הרבה אבל אני מתחילה את הבוקר מאוחר יותר ובדרך כלל בבהייה במסך עד שהקפה הראשון נספג ברקמות ומתחיל להזיז את גלגלי השיניים הרדומים.

רעננה יחסית חזרתי הביתה להתחיל את היום באימון טאי-צ'י, ואז טלפון – איש המזגנים הגיע.
היו לו המון משימות, חשבתי שיגיע בצהרים (למען האמת לא חשבתי ולא תכננתי כלום, אבל טוב לכתוב את זה), ועד 11:30 הוא עבר מבית אחד לשני וסידר את כל מה שצריך. 3 לקוחות משפחתיים מרוצים, ואני באיחור בשיחות היעוץ של יום שני.

את השיחה של 11 ביקשתי להעביר ל 12, העברנו ל 13.
יש עוד שיחה ב 14, יש שיעור ב 15.
עכשיו מתחיל הדומינו:

זו של השיחה ב 14 ביקשה להעביר למחר. העברנו.
זו של השיחה של 13 ביקשה לאחר בשעה, עכשיו שהתפנה חלון אין בעיה, דחינו בשעה.
הבנות שבאות ללמוד (וורדפרס וגם ניהול עסקי) לא יגיעו, וירוס וכאב ראש, נדחה אולי למחר או אחרי החגים.
בין לבין התקשרה לקוחה של כמה חודשים והודיעה על סיום העבודה איתי (זו לא אני, זו היא, והיא צודקת אבל אז מה…).
לפני כמה דקות התקשרה תלמידה (טאי-צ'י) שנתפס לה הגב והיא כנראה לא תשתתף בשיעורים הקרובים, או לפחות עד שהכירופרקטית תאשר לה להתחיל לזוז שוב.

זהו, הגענו לשעה 14:00, הנה מגיעה שיחה ראשונה להיום, הודעה על איחור בחמש דקות (קטן עלי אחרי יום כזה), ועל כך נאמר –
יום שמתחיל כנראה גם נגמר, ההמשך היה יותר רגוע, ובעיקר –
מחר יום חדש, מקווה להתחיל אותו עם הקפה והבהייה במסך, כי ברור שהתחלה כזו מאפשרת המשך יעיל הרבה יותר.