כן, את בונה אתרים, הבנתי.
זה לא התחום שלי.
אני בקושי יש לי פייסבוק וגם שם מספיק לי מה שאני מוצא, זה מבזבז לי את הזמן הפנוי שבקושי יש גם ככה.
אני לא צריך אתר.
איך אני מסתדר?
מפה לאוזן, ממש כמו פעם, אנשים מגיעים אלי – תאמיני לי לא יודע איך, אבל אני לא בודק ולא שואל, אני מברך כל יום שככה ושמח ממה שיש. אז תאמיני לי שלא מתאים לי אתר, לא חסר לי מה לעשות בחיים, ובטוח שאין לי זמן להתחיל לטפח משהו אינטרנטי שדורש מלא זמן ותשומת לב.
כן, כן, שמעתי כבר את המשפט עוד מימי דפי זהב הידועים – "אם אתה לא שם אתה לא קיים", אבל אני כאן וקיים, אני עובד המון ומתפרנס בכבוד, אני קיים גם אם אין לי פייסבוק להתקשקש בו. כן, לילדים שלי יש פייסבוק. כן, יש שם גם תמונות שלהם, בגלל זה הם פתחו לי דף שלי שם. אני בכלל לא מבין בזה ולא אכפת לי, סתם מגיעים לי לאימייל מלא דברים מהפייסבוק ואני בכלל לא מסתכל, למי יש זמן? הם ממילא שולחים לי את התמונות בווטסאפ אז מה צריך גם את זה. אני באמת לא צריך.
אה, כן, ווטסאפ יש, ברור, אחרת איך נהיה בקשר? לפעמים אני עוצר וצוחק על הנכדים שעושים כל מיני דברים מצחיקים בקיץ, לזה יש לי זמן, משפחה זה מעל הכל כמו שאת יודעת. רוצה לראות סרט של הנכדים? הנה, הנה זה אוכל כאן גלידה… רואה? אוי, אופס נפלה לו הגלידה… מסכן…. אז זהו, את מבינה, אני מספיק לי הווטסאפ שזה גם הטלפון שלי. הכי חשוב זה הטלפון אבל אין לי זמן לדבר הרבה.
רגע, רגע… טלפון…
כן… כן… לא.
בטח, עוד יומיים. כן…
כן… בסדר. ביי.
סליחה, נו, את רואה איך זה שמדי פעם יש לי שיחות, אנשים מתקשרים אומרים לי זה וזה שלח אותם, ההוא המליץ עלי והם לא רוצים לחכות, הם מוכרחים עכשיו את השירות או ש… אז אני חייב לענות להם. אני נותן שירות כמו שצריך כבר מהרגע הראשון, ומה שיש מספיק אפילו לשני אנשים תאמיני לי. לא מתלונן.
ברור שאני עובד כל הזמן, קורע את התחת אבל נהנה ממה שאני עושה.
מה, אחרת איך אפשר להמשיך בקצב הזה, אם לא נהנים?
חייבים להנות מהעבודה כי זה הדלק הכי חשוב להמשיך ולהצליח נכון.
שליחות? מה השליחות שלי? לא, אני לא בשליחויות.
יש לי שליח שלפעמים מעביר דברים, אם אני ממש בעומס ולא יכול להביא משלוח בעצמי. אבל לא מתעסק בשליחויות באופן קבוע.
מה, התכוונת משהו אחר? מה התכוונת?
אה, אמרתי לך כבר למה יש לי עסק כזה, אמרתי לך שזה מה שאני אוהב לעשות… לא הבנתי את השאלה. לא מתאימה לי השאלה הזו.
אני בפשוט אני, את יודעת, אני כאן, אנשים באים, אני מתקן ומסדר והם יוצאים עם חיוך.
ככה צריך וזהו. מה, לא נכון?
אז זהו, לא צריך אתר.
קפה? כמה סוכר?
