24 רופי, מקום עם מוניטין נפלא מתחילת המילניום
זה התחיל לפני שנים כשחזרתי מהודו וגיליתי שיש מקום עם אוכל, שמזכיר את הגעגועים ומשכך אותם קצת. המשיך בביקורים תכופים, כי אני מגיעה לשיעורים בדרום תל-אביב ממש קרוב אליהם, והכי נוח לתפוס פינה ולעבוד שם בשקט בצהרים – מלא פעמים באתי לכמה שעות והפכתי את המרחב למשרד הפרטי שלי, עם טאלי, צ'אי ואיזה ממתק הודי לפני השיעור. היו גם מפגשים שארגנתי במקום, טיפולים באנשים שערכתי שם בפינה ששומרת על הפרטיות בתוך המרחב, ותמיד יש חיוך, נתינה, חום אנושי וחום של המקום, כל מה שצריך.
אז ברור שמדובר לא רק באתר, אלא בחיבור שקיים כבר שנים ומחוייבות אישית פנימית שלי לא לפשל כאן, להוציא אתר שיצליח לשקף גם את מה שהם רוצים, וגם את מה שאני מרגישה כלקוחה שמגיעה למקום כבר שנים.
קיצור, יום אחד ישבתי לאורי ונטע על הוריד ואמרתי שהאתר שלהם לא משהו, וזה היה בדיוק היום שבו הם חשבו אותו הדבר, אז שילבנו כוחות ויצאנו למסע מפותל ומרתק, שהתחיל באתר וורדפרס ישן וותיק, והמשיך דרך נסיונות להבין מה נכון עבורם, דרך מפגשים ספורים מול המחשב, ודרך המון תמונות מדהימות שצילמה אלונה להב המוכשרת (ויצרה לי בעיה נוספת של בחירת תמונות ספורות מתוך החבילה).
לקח זמן, כמו תבשיל טוב. היו שינויים בדרך, היו התלבטויות מה נכון ומה לא, מה להשאיר ומה להסיר, מה לשנות ומה להוסיף, איך לסדר נכון את כל התכנים כך שיהיה נוח להסיר נעלים בכניסה ולזרום פנימה לתוך האתר בדיוק כמו שקורה במקום עצמו.
לצד כל החשיבה הזו היתה לי חוויה נהדרת לחזור לנופי הודו בתמונות ששילבתי שם, לקבל עוד טעימה של געגוע, ובעיקר לעבוד עם אנשים נפלאים שאיפשרו לי ללכת איתם בתוך כל תהליך החשיבה הזה, עד שעלה האתר לאויר.
נטע (מהודו) כתבה -
הי נועה יקרה,
תודה רבה על הסבלנות, ההתמדה, תודה שדחפת ותמכת ותיקנת ושיפרת (:
תודה שהבאת את רוח הודו גם לרשת…
נטע ארצי
אמנם מפתה לשים תמונות מסך מלאות של האתר, כי יש כאן חשיבה על כל העמוד ויש סיפור מתמשך בין דף לדף, אבל אנחנו רואים את המסך בגלילה, אז בחרתי לשים תמונות מסך כפי שרואים אותן, ולתת קישור לאתר המלא כדי לאפשר לך חוויית גלישה אישית משלך באתר, כפי שקיימת חווית ביקור אישית משלך במסעדה עצמה. הנה כמה תמונות מסך, והקישור לאתר המלא בלחיצה כאן – www.24rupee.com
