היה המון אוכל בליל הסדר
– (סיפור של חג לאוהבים סיפורים, אחריו מבצע לאוהבים מבצעים) –
היה אוכל טבעוני ואוכל צמחוני ואוכל בשרי.
היו סלטים והיו תוספות והיה גם קינוח בשתי שפות – אחד עם טפיוקה ואחד שוקולדי,
שכולם יאכלו ויהנו ויצחקו גם אחרי חד גדיא
ואפילו מלא יין בשביל עד-דלא-ידע (שהתגנב הנה מפורים, בשביל הכיף).
והיו כמויות קצת יותר גדולות מיכולת הקיבול של האנשים שישבו סביב השולחן, הפעם בכוונה, כדי שיקחו שאריות הביתה, ואכן נראה לי ששלושת בני מסודרים לחודשיים הקרובים עם השטויות שהכנתי לחג, כי הכרחתי אותם לקחת הביתה ולהמשיך לאכול את זה עד שיגמר. (גם שמתי מצלמה נסתרת בקופסאות כדי לוודא שהם לא זורקים כלום, כי אצלנו הפולנים הפח זו הקיבה שלנו, לא הדלי ההוא שעומד בפינה, ואם פירור אוכל יגיע לפח אני אדע מזה ואשב להם על המצפון עד ראש השנה).
כולי שמחה ועליזה שהמקרר שוב ריק ואנחנו חוזרים לשגרה יחסית, ופתאום מה אני מגלה? – שלא הצלחתי להעביר אליהם ונשאר אצלי מלא אבוקדו. כי היה קטיף אבוקדו אז קטפתי המון לפני סוף העונה, וחילקתי לשכנים, לחברים, ומה שנשאר הבנים לקחו, כל אחד מילא שקית ענקית ועדיין נשארו שאריות (כי אם נותנים לקטוף אבוקדו אני לא אטפס על העצים ואמלא את הכיסים?….!!!) וככה יוצא שכל יום יש לי 2-3 אבוקדו בשלים שמישהו צריך לאכול, וגם לשכנים יש אז אין עם מי לחלוק, וכאמור – לא זורקים לפח, אז אוכלים.
אבוקדו! מכל הארוחה ודוקא זה נשאר? מה עושים עם אבוקדו מיותר?
גיוון, אישה, גיוון
ממרח על מצה,
קוביות בסלט,
עם ביצה או בלי,
מקסיקני (גוואקמולי)
יפני (בסושי)
אנדיאני (בשביל החרוז)
והכל בסיכומו של דבר די מתחיל לחזור על עצמו.
צריך השראה…
אז פתחתי את המקרר וגיליתי שנשארה חזרת מדהימה שהכנתי לבד: בלי דם, אבל עם יזע ודמעות! (החזרת זה עניין של התאכזרות למי שמכין את הסדר, חלק מהתהליך כנראה, ונקמה קטנה לאלו שאוכלים – נראה תמים אבל עם עוקץ שחבל על הזמן).
אני לא מבינה איך פיספסתי את זה, הם לקחו חזרת לעצמם, פולנים לא מוותרים על חריפות כשיש, אז איך נשארה כאן הצנצנת הגדולה? טוב, לא נורא, הבנתי מיד מה עומד לפני ואיזו הזדמנות פז להמציא משהו חדש, וכך התגלתה המצאת החג השנה –
אבוקדו וחזרת
השילוב הירוק-חמוץ-מלוח עם האדום-חריף-מתוק הזה…
השילוב הכי מפגר שניסיתי אי פעם!
למה?… למה לפתוח את המקרר כשרעבים ועכשיו חייב להיות משהו אכיל בהישג יד? צריך לפתוח כששבעים ואז שיקול הדעת נורמאלי, יחסית!
ויחד עם זה נדמה לי שעליתי על גילוי מדהים, שיהפוך להיות חיבור קולינארי במסעדות יוקרה. אם בעוד שנה-שנתיים תטעמו מעדן אבוקדו בחזרת עם סלק – תדעו שאני המצאתי את זה היום, מתוך רעב פתאומי שגרם לי לאבד את חושי לרגע, ואחר-כך קיבלתי בונוס שריפה קיבתית שגרמה לי להתחרט על זה.
אין ספק שהשילוב חירבש לי את הלוגיקה
כי פתאום התחילו לעלות לי כל מיני רעיונות חדשים, עם שילובים הזויים למדי:
- קנו אתר קבלו מסאז' אצל ליהי
- קנו אתר קבלו בילוי זוגי בחמי געש
- קנו אתר וקבלו… אבוקדו!
- או פשוט קנו אתר וקבלו הטבות בשווי של 12,700 ₪…אה, זה בעצם כבר קיים…
אז להיום,
בעצם לכל חול המועד,
כי מגיע לנו – אנחנו שנשארים בארץ, להנות מהשאריות ומהשילובים ההזויים של חופש ועבדות גם יחד –
אני מתכוונת ברצינות –
תבחרו איזה שילוב שבא לכם, ואני מבטיחה לקיים.
* חוץ מהאבוקדו שתקף רק להיום, כי הוא מבשיל כל-כך מהר שחייבים לאכול אותו כבר עכשיו.
