* המאמר נכתב בלשון אישה אבל מכוון לגברים באותה מידה. זו רק העברית שמזהה מגדרים, לא אני.
איך תדעי שאת גיבורה כשאת בתוך כל זה ולא רואה ממטר? את בתוך הבלגן העסקי, העבודה מציפה ולא תמיד מתגמלת, הדרך נכונה, המטרה מוגדרת, העשייה מוצלחת אבל התוצאות עוד לא שם, ואת מרגישה מובסת מול כל הנשים המקסימות שמשדרות הצלחה מכל חיוך, תמונה, מסר חכם שהן כותבות, ואת עדיין לא שם.
איך זה יכול להיות? לא למדת כלום? הרי גם לך סיפורי כשלון שהובילו לסיפורי הצלחה, גם את היית שם עוד לפניהן והצלחת לצאת, גם את חזקה, חכמה, יפה, יכולה. אז איפה נכשלת?
זהו, שלא נכשלת, את בתוך התהליך, את בפנים ולא יכולה לראות איך בקרוב מאד תעמדי ותסתכלי לאחור, תספרי איך היה לך להיות שם, איך חשבת שהכל כבר נגמר ואין סיכוי, וכמעט התייאשת, אבל הצלחת לאסוף (שוב ושוב) כוחות ולהמשיך ללכת, למרות שנראה שכולן מצליחות ואת לא, למרות שכמט התייאשת, למרות שהבנק כמעט סגר לך את החשבון, למרות שהחברים כמעט ולא דיברו איתך, למרות ולמרות ולמרות, והנה הצלחת.
תזכרי, את כמעט שם.
את עכשיו בתוך המערבולת, ואת ממשיכה כי זו הדרך הנכונה שלך,
קשה לך לראות את התמונה הכלית מתוך כל העיסוקים העסקיים האלו שמחזיקים אותך רכונה על השולחן ועושה, עושה עושה. גם כשאת מרימה מבט עדיין האופק רחוק, אבל תזכרי – הוא שם, ואת בדרך אליו.
היום זה היום שלא מתייאשים בו,
היום זה יום מהאגדות, כי אחר-כך תספרי איך לא התייאשת.
קבלי חיבוק לבוקר טוב, חייכי אליך,
את ממשיכה, וזה הדבר שלפעמים הכי קשה לעשות.
כל הכבוד לך!!!
