מחשבה ראשונה היא פרץ הגאונות (או הטימטום) שמוביל לדברים מקוריים.
יש דברים לא ממש חשובים שהמניע לעשייה לא הכרחי בהם, ובכל זאת עושים.
תכנון עסקי רומז שכדאי שהדברים ה"לא חשובים" יזוזו הצידה ולא יגזלו זמן עסקי יקר, קוראים לזה תכנון זמן נכון (או כל כותרת אחרת) ויש בו הגיון רב הרבה יותר מצורך רגשי, אלא שגם לצורך הרגשי חייב להיות מקום בחיים שלנו, הוא נותן צבעוניות וטעם לשגרה הקיומית.
בדרך כלל אני מתנהלת עם הזמן העסקי בחשיבה מוקפדת (והרבה פאשלות בדרך, נראה לי טבעי אבל זה לסיפור אחר), ולכן כבר חודשיים אני מתלבטת אם לכתוב או לא לכתוב באופן קבוע, לדוור או לא לדוור למי שרוצה.
זאת אומרת – אני רוצה לשלוח את הרעיונות שלי בתדירות גבוהה ושני דברים נשארים ללא תשובה –
– לא בטוחה אם יש מי שרוצה לקרוא,
– לא יודעת אם אוכל להתמיד בלי להתעייף.
לשאלה הראשונה עניתי במעשים, הכנתי תשתית לגחמה הזו של כתיבה ושליחה לאנשים, ומי שרוצה שיקרא.
לשאלה השניה עניתי המון תשובות, רובן חסרות משמעות, ובסוף החלטתי שזה הכל עניין של התחייבות, והזמן יגיד אם שווה או לא שווה להמשיך. פשוט לגמרי, ובקיצור – המחשבה הראשונה היתה נכונה, לפעמים מחשבה שניה ושלישית מיותרות לגמרי ( בעקבות טיפני אייקין של טרי פראצ'ט) –
כדאי לזכור את המחשבה הראשונה שיצרה רעיון,
ולחזור אליה בבטחון, עם תכנון נכון.
ככה התחלתי לשלוח מייל יומי פחות או יותר, ההגדרה אומרת שלפעמים הוא יצא כל יום ולפעמים כל כמה ימים, תלוי במצב הרוח, מצב הים, מצב השמש או הגשם וכן הלאה, ומי שרוצה רק צריך להרשם כאן.
ההרשמה הזו תוביל לקבוצת אנשים ייחודית שתקבל ממני מידע הרבה יותר מאנשים אחרים, פשוט כי אתם מסכימים. יחד עם זה תמיד תוכלו לצאת מהקבוצה, איך שתרצו.
בשבילי זה שיעור חשוב במחשבה ראשונה, שניה ושלישית
לניהול עסקי מתפרץ וגחמני, לא מחושב
אך ממלא את הנפש בהתפעמויות טובות… לפעמים…
וזה מועיל לעסק כמעט באותה מידה.