הקלדתי את שתי המילים האלו "פחד מהצלחה" בגוגל ועלו המון תוצאות ומאמרים של אנשים שסיכמו את הנושא כמעט מכל כיוון אפשרי.
אני נכנסתי לכותרת הזו בגלל שתי סיבות: באופן אישי ועבור לקוחה שלי.
באופן אישי אני מהססת לעשות צעד חשוב שיכול להביא לשתי תוצאות – האחת תמשיך את חוסר התוצאות שאני מקבלת עד היום, השניה תשנה את חיי.
עבור לקוחה זהו אותו רגע בדיוק, להמשיך להסס ישאיר אותה במקום הלא נוח אבל מוכר שהיא נמצאת בו עכשיו, ואילו לעשות צעד קטן קדימה עשוי לסחוף אותה לנהר חדש של פעילות שאין לה מושג מה הוא יעשה, אבל הוא שונה ממה שעכשיו.
הרגע הזה קריטי, הוא מהווה רק צעד אחד קטן, אבל הפוטנציאל שלו הוא לתת שינוי גדול, ולכן יש היסוס לפני שעושים אותו, אפילו מצאו כותרת מתאימה – פחד מהצלחה.
את ההיסוס הזה פגשתי אצל כמה מהלקוחות שלי, ולא רק. גם אצל חברים בחיים, אנשים שפגשתי במהלך הקריירות השונות לאורך חיי, שנעצרו רגע אחד לפני השינוי הגדול ולא הצליחו לעשות את הצעד המיוחד שלהם, שמרו על הקיים ופיספסו את האפשרות להצליח.
יש המון עיצות מה לעשות, איך לזהות, מאיפה הקיפאון הזה מגיע ועוד ועוד מידע, לא חסר. בתוך כל המידע הזה יש אותי ואת הלקוחות שלי שנעמדים מדי פעם מול הנקודה הקריטית ובוהים קדימה, יודעים מה צריך לעשות (אני כנראה עובדת עם אנשים חכמים ונשים חכמות, אז הידיעה קיימת), יכולים להרים את הרגל ולהקפיא אותה באויר, אבל אז התזוזה קדימה לפעמים הופכת להיות תזוזה אחורה, לא עוברים את מחסום השינוי, שומרים על הקיים המוכר.
זה מחרפן.
אני מחרפנת אותי.
לכן אני מתבוננת בי ותוהה מה לעשות הלאה עם הנקודה הזו, כדי לעזור לי ולעזור לאחרים בלי להכנס לכל התיאוריות ולנסות תרגילים, אלא כמו קסם, אני רוצה שינוי שיעבוד בלי חפירות, הסכמה לשינוי שתבוא מבפנים בלי תרגילי מחשבה על מציאות חדשה, בלי להגדיר לי ממה אני פוחדת, בלי לבדוק פסיכולוגיה שימושית או רוחניות שימושית עוד יותר, אלא פשוט להיות שם בנקודה הבאה וזהו.
יש לי כמה משפטי מפתח, חלק עובדים בשבילי וחלק עובדים בשביל אחרים.
זה שעובד בשבילי הוא
את ה"לא" כבר יש לך, מקסימום יהיה "כן"!
בנקודה שבה אני נמצאת אין הצלחה, אין הסכמה, זו נקודה שאני מכירה וכבר הבנתי אותה. מה שיהיה אחר-כך לגמרי לא ברור לי, אין ספק שה"לא" יכול להמשיך להתקיים, ואז אנשום לרווחה כי אין שינוי, ואין ספק שיכול להיות גם "כן", ואז אנשום לרווחה כי יש שינוי.
זאת אומרת שבכל מקרה אנשום לרווחה,
ובכל מקרה אוכל להמשיך הלאה בכל דרך שתהיה.
חוץ מזה ממילא החיים זורמים קדימה.
אני עושה את הכי טוב שאפשר בכל מצב, אז כנראה הם יזרמו קדימה גם במהלך שינוי לטובה, ואני אעשה את הכי טוב שאפשר –
עם טעויות מדי פעם, עם התרגשויות, חוויות,
כל מה שצריך כדי לחיות את החיים בחיים.
כי אחרי שצעקנו ברכבת הנופלת היא ממשיכה, האנדרנלין זורם והכוחות האמיתיים מתגלים.
