עצם העובדה שנשארנו בארץ,
לא הצטופפנו בשדה התעופה,
לא יורד עלינו שלג עכשיו,
אנחנו בארץ שאמורה להיות פחות צפופה לכמה ימים,
ועם אנשים שמסיבות שונות (ולא תמיד רצוניות) נשארים בארץ לבלות בה את חול המועד –
הופכת אותנו למקבץ אנשים מיוחד למדי.
יש אלו שיוצאים לטייל
יוצאים לבלות עם הילדים, הולכים לפסטיבלים כאלו ואחרים, משכשכים באיזה נחל… גם הם נשארים בארץ אבל ממצים את חול המועד לחופש אביבי מרענן. מה עוד שאכן האביב כאן, קריר אבל חם, גשום אבל שמש, צלול אבל מלא אובך, כל יום משתנה בהתאם למצב הרוח הכללי, ואלו שיוצאים לטייל נהנים מכל העולמות – ישראל עם המון אנשים בכבישים ובדרכים, מזג אויר שמתאים לתיירים, ומצות בתור סנדוויצ'ים.
לצד המטיילים יש את אלו שנחים
דומה אבל שונה. יש לכם חופש, אין לכם חוץ לארץ וממש לא בא לכם לטייל ברחבי ישראל, אז נחים. אני לא יודעת מה עושים כשנחים, אני משערת שזה הזמן לטפל בעציצים/גינה, ללכת לאיזה בית קפה קרוב או סתם לשבת במרפסת ולצפות באופק/נוף השקט מול העיניים, ולאכול מצות.
הכי הרבה יש את אלו שתקועים בפקקים
אפשר היה לחשוב שאם כל-כך הרבה נסעו לחו"ל ועוד אחרים מטיילים בארץ, אז לפחות שלא יהיו פקקים, אבל מסתבר שכנראה מקום הבילוי האולטיממטיבי תמיד נמצא רחוק יותר ולא קרוב לבית, ולכן תמיד צריך לנסוע כך שכולם נוסעים, ואז יש פקקים לבלות בהם.
אני – אני נשארת בבית
אני עם אלו שנשארים בארץ כדי לעבוד, כי אמנם חול המועד, אבל זה לא אומר שיש מישהו שמשלם לי על החופש הזה, אז אני עובדת. אפילו לא קיבלתי הנחה לחצי יום, אני פשוט כאן.
הנחמד בסיפור הוא שגם בצד השני של הטלפון בשיחות עבודה – אנשים עובדים, אז אני לא לבד, אנחנו לפחות כמה ישראלים שלא נסענו לחו"ל, לא מטיילים ולא נחים, כמו שכתבתי למעלה – אנחנו מקבץ אנשים מיוחד למדי!
מה נשאר לנו לעשות? להנות יחד
נושמים קצת חופש בשעות אחר-הצהרים, מסתכלים על הנוף הפתוח מבעד לחלון, אוכלים את מה שנשאר מליל הסדר, כמובן גם מצות, איך אפשר בלי (מי הרגע נגס מסנדוויץ מצה+שוקולד השחר – שיגיד "אני", ויאסוף את הפירורים מהשטיח) ויש זמן לסגור קצוות פתוחים, לגמור כמה משימות שנדחו לעכשיו, להפיק כמה לקחים טובים להמשך, ובעיקר – לחשוב בראש שקט וצלול על האפשרות לבנות סוף סוף אתר יחד איתי. זה מה שטוב – זמן איכות שקט כשכולם בחו"ל כזה או אחר, ואני כאן.
למה איתי?
כי הגעתי למסקנה שאני די טוטאלית בקטע של בניית אתרים.
בכל פעם שמישהו מתקשר ונכנס איתי להרפתקה של בניית אתר, אני מתנהגת כאילו זכיתי בהזדמנות פז ליצור היסטוריה… בשבילי כל אתר זו יצירה חד פעמית, חדשה, מרתקת, כזו הכוללת להכיר מישהו חדש קצת יותר לעומק, ללמוד נושא חדש שלא הכרתי קודם, ולבנות סביב ולעומק כל זה אתר שיהיה אחד-יחיד-ומיוחד.
אבסורד שאני רואה את העבודה כפרס? אולי זה טוב? מה שבטוח – אני נכנסת כל-כך עמוק להרפתקה, שתמיד הלקוחות שלי יוצאים מורווחים עם עוד מצגת שלא היתה בחשבון, עם עוד תמונה שהכנתי כי פשוט חייבים ואי אפשר בלי זה, כל מיני דברים חדשים והמצאות שאני פשוט חייבת לשים באתר… והלקוח נהנה, כי יוצא אתר שאנחנו גאים בו, וזה הכי חשוב בעיני.
אז אם הלקוחות שלי נהנים
שווה לך להתקשר ולהכנס למרחב היוקרתי הזה של חוג לקוחותי.
עכשיו בחול המועד הכי כדאי, כי יש לנו זמן לשוחח ולבדוק כמה מתאים לך אתר חדש / מחודש. זמן של משהו כמו 20 דקות וזהו, מספיק כדי לקבל תמונה טובה על המצב הנוכחי ומה נכון לך. במיוחד כי אנחנו נשארנו כאן בחג, ויש לנו זמן איכות ביחד.
קיצור – להרשם כאן, אני כבר אמצא זמן מתאים לשוחח איתך:
[pojo-form id="6713"]
