אצלי תמיד אחרי חופש צריך עוד חופש כדי להרגע מהחופש ולחזור לשגרה. להתרגל לאט לחזרה למציאות.
חגים הם חופשה יחסית, עובדה, כל הלקוחות נמצאים בחו"ל או מבלים במקום אחר. גם אני לקוחה לא פעילה בחופש, זה חופש, לא? ויותר מזה, כולם יחד באותו חופש, חגיגה אמיתית משולבת בידיעה מצערת שיש עסקים בחופש כפוי, כי הלקוחות בחופש.
המשפט הקבוע כמעט בתקופה הזו הוא – 'נפגש אחרי החגים', 'נקבע שיחה אחרי החגים', 'אני אתאפס אחרי החגים'… הכל אחרי החגים (חוץ מהגשם), עם תחושה שיום אחד זה יקרה, מתישהו בעתיד, סוג של אחר-כך.
אז הנה הגענו לאחרי החגים, ואיזה מזל שיום שישי היום כי אפשר לנוח קצת מהחגים ולחזור לשגרה עם עוד קצת חופש בחבילת החגים הרגילה.
בלי לשים לב קיבלנו את החופש שאחרי החופש בנוי בתוך לוח השנה.
היום אני אומרת לעצמי שיום שישי, זה יום רגיל לגמרי של סוף שבוע רגיל לגמרי, מתרגלת לאט לרעיון שביום ראשון חוזרת לעבודה בקצב רגיל של עבודה רגילה, בלי הפסקות חגיגיות (רק עם הפסקות שלי לחופש מתוכנן של אחרי החגים), ועם הבנה גורפת שזהו, חוזרים לשגרה, עם היופי של המשכיות ללא הפרעות, עבודה רציפה שמביאה לתוצאות נפלאות בהמשך.
מלווה עכשיו כמה נשים מדהימות וכל אחת מהן נמצאת במקום שמחכה לאחרי החגים.
מכינה כמה אתרים במקביל, חלק כבר בשלבי סיום ורק החגים עיכבו אותם.
מכינה גם לי ולשותף שלי אתר חדש עם המון אנרגיה מיוחדת בפנים, משהו לצפות לו בהתרגשות.
החגים הביאו האטה, אחרי החגים מביאים התעוררות, ותודה לאילת על השיחה הנעימה בחוף אתמול, שהעירה גם אותי חזרה למציאות ולכתיבה.
להחזיק את הקפה ביד,
להתעורר ולחזור לעבודה,
יש חודשיים עד החג הבא!
