הלקוחה הכי חשובה שלי

לאחרונה אני עובדת שעות נוספות, יש לקוחות, אני משתדלת להעניק יחס חם ואישי לכל אחד, ואז מוצאת את עצמי שוכחת את הלקוח החשוב ביותר שלי… בעצם לקוחה.

יש לה נטיה כזו לשים את עצמה בצד ולהגיד בפולניות גאה –
"זה בסדר, אני יכולה לחכות, לא נורא…"
היא גם לא מעירה לי בגסות או בחוסר סבלנות,
יש לה המווווון סבלנות אלי,
היא מבינה אותי (אתם יודעים כמה קשה למצוא מישהו שמבין אותי?)!!!
היא גם מאד דואגת לי:
כשהיא רואה שאני מאבדת ריכוז, היא מיד שולחת אותי לאכול משהו.
כשהיא שומעת שכואב לי / עייף לי / לא זז לי כלום – היא שולחת אותי להזיז את התחת באופן מעשי, ואם לא הליכה לאנשהו או סידורים מחוץ לבית, אז לפחות לצאת החוצה לנשום אויר חופשי.
כשהיא רואה את המצוקה שלי היא ממש נושמת בשבילי…
לקוחה למופת.

אני יכולה לספר על נפלאותיה,
אבל החיסרונות הם המשמעותיים בסיפור הזה.
החיסרון הראשון והגדול מכולם –
היא לא מרגישה חשובה.
וזה עולה ביוקר, כי החשיבות שלה כלקוחה שלי היא עצומה,
בלעדיה אין לי עסק.
צריך להמשיך? הרמז כבר מספיק ברור?

לא נדרשת גאונות כדי להבין שדיברתי על עצמי,
וכל מי שקוראת את זה יכולה לבין מי הלקוחה הכי חשובה שלה,
גם כל מי שקורא יכול להסיק מכך מי הלקוח הכי חשוב שלו.
סתם יותר נוח לי היום לכתוב באופן אישי ובנימה נשית, גברים – זה גם בשבילכם.

מוכר, לא? ההזנחה האישית כי אני יכולה לחכות רגע.
פולני משהו, לשים את עצמי תמיד בסוף התור.
אם הייתי תמיד אחרונה בתור בסופר הייתי אולי מתעצבנת,
אבל אני עסק פרטי של עצמי אז אני "סולחת לעצמי" (משפט נלוז) וממשיכה הלאה.

כמו שאני הבוסית של עצמי ואני דואגת לתפקיד, לעסק ולכל השאר,
כך אני גם ובעיקר הלקוחה הכי חשובה שלי,
הראשונה שעבורה העסק קיים.

אז אם אני לא אדאג לעצמי כלקוחה,
מי ידאג ללקוחות של הבוסית שלי?

כל זה כי הנה היום אני אחרי שבוע שלא שלחתי מייל יומי.
שבוע!!!
מה זה צריך להיות? זו הזנחה נפשעת!
ולא רק מייל שלא שלחתי, יש עוד הרבה, אבל אני לא אפרט כאן מפאת הבושה,
כי אני מצליחה באמת להזניח את החלק העסקי האישי כשיש עומס מצטבר.

מתי דברים זזים?
על מסה קריטית כבר כתבתי, ואכן היא משחררת לחץ כשדברים מצטברים ליותר מדי,
אז הנה הצטברו ימים ללא מייל ועכשיו יוצא אחד, השני מוכן כבר למחר, ואחרי זה נראה…
פעם גם הצעתי תוכנית אישית של 21 יום כדי להגביר את ההתבוננות העצמית,
אבל שמתי אותה בצד, היא יותר מדי מאתגרת, ובינינו… קצת אובססיבית בנוגע לטאי-צ'י…
ודברים זזים אפילו בבוקר כשאני חצי ישנה, כי לפעמים גם לי נמאס לחכות בסוף התור,
אני מזיזה את כל החובות ולא מתפשרת, אני עושה עכשיו מה שחשוב לי לעצמי.

מוזמנים להצטרף,
עכשיו, ברגע זה ממש (טוב, אחרי סוף הקריאה)
להתפנות לכמה דקות ולעשות עבורכם מה שדחיתם לאחר-כך,
כי הנה אחר-כך הגיע,
מגיע לכם!
חשוב לכם, הכי חשוב – לתגמל את צד הלקוח הצודק שלכם ממש עכשיו.
פירגון עצמי זו חובה יומית ללקוחה האישית שאתן, ללקוח האישי שאתם.