היא מוכשרת, היא מנגנת, היא חריפה, מצחיקה, רצינית, מנוסה, אמנית אמיתית, לוחמת…
כששאלתי איפה אפשר לקבל מידע על הפעילות שלה באינטרנט כי אני רוצה להמליץ עליה למישהי, פתאום התברר שמצאתי את נקודת התורפה שלה, כי היא ענתה לי באופן חד משמעי –
אל תדברי איתי על זה, אני כבר מתחילה להרגיש לא טוב ואני תיכף הולכת מפה.
היו עוד כמה משפטים קצרים שהבהירו במה מדובר. עברו מאז יומיים, שבהם חשבתי מה לעשות איתה, ולא רק איתה, אלא עם כל אלו שעונות בדרך דומה, בפאניקה חלקית, וביקר בחוסר הבנה איך אני עובדת וכמה טוב לבנות איתי אתר, שיש להן משפטי מפתח חד משמעיים מוטעים לחלוטין.
אז אני עושה כאן סדר, עכשיו ומיד, תשובה לכל משפט, ותקשיבי, כדאי לך!
אין לי זמן לזה
נכון, בעיקר אין לך חשק לפנות "לזה" זמן, ועוד יותר ברור שלא ברור לך מה זה ה"זה" הזה שצריך לפנות לו זמן. אז זה הזמן שלי, לא שלך.
אני דואגת לאסוף את כל הבלגן שלך שקיים היום בכל זאת, כי תמיד יש, ומארגנת את הדברים כך שכל מה שיש לך היום יהיה בתוך אתר ולא בתוך כל מיני פלאיירים או פי-די-אפים מפוזרים במחשב. הכל כבר קיים אצלך, אני רק אוספת ושמה בצורה מסודרת באתר.
אני לא מסוגלת
ברור, אחרת היית בונה לך אתר מזמן. בשביל זה אני כאן, אני בונה לך את האתר, ואני רק רוצה ממך תשובות לשאלות שאני שואלת, לא יותר. את לא צריכה להמציא את הגלגל, את לא צריכה להמציא את האתר, אני עושה את זה בעצמי. בשביל האתר שלך אני כאן.
אני שונאת את השיווק הזה
אין בעיה, אני אוהבת את השיווק הזה, אני אציע לך מה לעשות, ואת תקחי מה שבא לך בהתאם ליכולות שלך כרגע, בהתאם לרעיונות שלי שמתחברים ליכולות שלך, ובהתאם לכל התנגדות אחרת שתציגי. נוכל למצוא דרך להפיץ את הניגונים שלך כך שאפילו יהיו פירות להנות מהם. תארי לעצמך.
אני צריכה לכתוב דברים
כן, אבל זה שלב שמגיע מאוחר יותר, ואת יודעת מה, אם ממש קשה לך – נמצא פתרונות יצירתיים וקלים. מה שיותר חשוב – ראיתי את זה קורה כל פעם מחדש – כשהאתר באויר פתאום ברור מה צריך לכתוב, וזה הופך להיות קל. אז אין מה למהר, לא צריך לכתוב כלום עכשיו, אפשר לחכות לאחר-כך. בכל מקרה התוכן הוא לא המלך, הוא חלק מהממלכה, ומותר לו להגיע מאוחר יותר.
מה עוד יש לך להגיד?
אה, את שונאת אינטרנט!
טוב, נגד זה באמת אין לי מה להגיד, זכותך, אבל אני רואה שאת משתמשת בדברים באינטרנט כדי להגיע לאנשים, אז את מוצאת שבכל זאת יש תועלת כלשהו בדבר הזה, נכון?
לא תאמיני כמה קל לשלב את האינטרנט בחיי היומיום, כמה נכון שיש אתר בנוי כהלכה מצד אחד, ושיחת טלפון מצד שני שאומרת – תקלידי את השם שלי ותגיעי לכל המידע שם באתר שלי. החיים קלים הרבה יותר.
♥
"האתר שלי"
איזה מושג יפה. דמייני רגע את האתר שלך מוכן, אחרי הכל, קיים ונוכח וקופץ לעין כשמחפשים אותך בגוגל. כן, מחפשים אותך בגוגל, כי אני מספרת עליך לפעמים, כי אחרים שנמצאים איתך רוצים להשוויץ בך, רוצים להמליץ עליך, אוהבים אותך.
אז הנה האתר שלך מוכן, יפיפה, מביך משהו כי כתוב שם עליך (מה שאת רוצה, לא יותר מזה) וזה טוב. יש לך בית מוכן באינטרנט.
♥
את עוד מחכה?
למה בדיוק?
העולם לא מחכה!
זה לא שאם תחכי יהיה יותר קל בהמשך (הצעד הראשון נשאר תמיד צעד ראשון), או משהו יעשה את האתר בלי שתבקשי (הלוואי…), או שיקרה איזה נס וכל האתרים יעלמו מהעולם (יכול להיות, אולי, לכי תדעי), בכל מקרה כרגע זו הנוכחות הכי אמיתית באינטרנט, הכי שלך, הכי ביתית, הכי יציבה.
אפילו הפייסבוק לא נותן לך יציבות אלא רק חשיפה חברתית, אז למה את מחכה בדיוק? לעוד שיכנוע?
את חכמה מספיק להבין שעכשיו תמיד הזמן הנכון, אחר-כך תמיד קצת מאוחר מדי, וקודם היה אפילו יותר נכון אבל לא הסתייע. אז הנה אנחנו בעכשיו, את קוראת את מה שכתבתי, את כבר כאן, הלב פועם בעוז מהתרגשות
את עומדת לבצע צעד מרגש מאין כמוהו, ופשוט באותה מידה – למלא כאן שלושה דברים בלבד: שם, אימייל ומספר טלפון.
זו התחלה מבורכת!
כן, ברור שהמשכת לקרוא ולא מלאת שום פרט עדיין… אנחנו מכירות ולא מהיום… (גם אני כך, דומה לך).
אז לפני שאת ממלאה פרטים וממשיכה לקרוא את זה, רק תדעי שאני מתרגשת כמעט כמוך! ברור לי ששתינו ניכנס לפרוייקט משימתי נדיר, אבל העיקר שתאמיני בי, אני אדאג שהפעולה הפשוטה הזו שלך של מילוי הפרטים תהיה התחלה של מבצע אתר, ואת תראי – זה יהיה נפלא, מרגש, יצירתי ביותר – אני אדאג שלא יכאב! (טוב, לא יותר מדי, רק קצת).
טוב, זהו, הבנת את הרעיון, אז חזרי למעלה שתי שורות ומלאי את הפרטים. אני מחכה לך בצד השני, עם המון אמפתיה, סבלנות, אהבה.
חיבוק ולהתראות. אתקשר בהקדם למספר שרשמת למעלה.
