היום זה האתמול של מחר
אבל בקצב ההיסטרי של החיים היום זה כבר האתמול של היום…
לפי קצב החידושים שיש כל הזמן במערכת וורדפרס, ועוד יותר במערכת של תוסף אלמנטור, אני תוהה כמה משוכלל צריך כדי להפוך את המורכב לפשוט, ומתי מתחיל הפשוט הזה להיות מורכב מדי ושוב אנחנו חוזרים למערכת מורכבת שדורשת לימוד אינסופי ומתמשך רק כדי להבין איך להוציא ממנה את המיטב.
אני שמחה לראות אתרים שבניתי לפני שנים עדיין מחזיקים מעמד, אולי זה רק בגלל שאין בהם תוספות משוכללות אלא פשוט – וורדפרס בסיסי בהתגלמותו, ישן וטוב…
אוהבת אלמנטור, כן, שלא תחשבו שלא חלילה. זה תוסף מדליק שהצליח להפוך את הבלוג הרגיל והמשמים למשחק מרהיב של עיצוב, בלי להתעסק יותר מדי עם הטכניקה. כלומר – מצאו פתרון קל ונוח של גרירת ריבועים וחלונות, כתיבת תוכן בדיוק איפה שצריך כך שרואים מיד את התוצאה, שילוב תמונות בקלות, וסידור כל החלקים איך שרוצים כדי להגיע למקוריות רבה ככל האפשר, לא צריך לדעת לכתוב קודים מסובכים כדי להמציא אתר יפה ונכון.
אבל מה, מסתבר שכבר צריך דיפלומה כדי לעבוד עם התוסף הזה, כך ששוב וורדפרס לא ידידותית לאחרים אלא רק למי שנמצא בתוך המידע באופן שוטף ויומיומי, כי כאמור – יום שעובר בלי להתעדכן פירושו מידע של יומיים שצריך להפנים ביום אחד. מירוץ מטורף של התפתחות מתחדשת באופן תמידי ומהיר.
מה יצא מזה?
מרוב חידושים ומהירות יוצא שבסוף כולם מעצבים בערך כמו קודם…
כי הטכניקה משתכללת, אבל היצירתיות עדיין כלואה בתוך מסך אחד ומול אנשים שמצפים לראות את מה שמקובל, ולכן כל הטכניקה הזו רק באה לעזור להגיע לתוצאות באופן נוח יחסית. טוב למעצבים, האם זה טוב גם לבעלי האתרים שנשארים עם תוצאה מרהיבה אבל בלי יכולת להתעדכן (כי באמת, זה לא המקצוע שלהם, זה רק האתר שלהם)?
מה עושים עם זה?
לא יודעת, אין לי תשובה, רק משהו שחוויתי היום, איך אנחנו (בוני האתרים) רצים ורצים קדימה כדי לא להשאר באתמול של היום, כדי להיות כל הזמן לפחות בהווה, ואיך כל אחד ואחת מצליחים להשתדל לרוץ לפעמים קצת יותר מהר למחר כדי להקדים את האחרים. זה דבר אחד ברור ומובן מאליו.
מה שלא מובן מאליו ואני היום עשיתי לעצמי כדי להתקדם כמו שצריך – עצרתי.
לעצור חשוב בעיני הרבה יותר, לקחת נשימה, להגיד –
עד כאן זה מספיק, השאר לא רלוונטי לי,
כי העיצוב שאני רוצה יכול להסתפק בבסיס,
ממילא בסוף האתר יצא כמו שאני מתכננת ולא כמו שהתוכנה מכתיבה לי.
לא כל המידע שזורם בלי הפסקה צריך לתפוס מקום במרחב שלי, פשוט כדי להשאיר מקום למה שיומיומי ונדרש כשגרה. החלקים החשובים שבלעדיהם אין אתר, ולא משנה איזו תוכנה משוכללת תשמש אותי – החלק האנושי להיות מול לקוחות, החלק העיצובי – להמציא משהו מקורי כל פעם מחדש, והחלק הסקרן – לא להפסיק לחקור ולהתקדם.
מה החכמנו מכל זה
שתמיד מתקדמים, אבל לא תמיד התקדמות היא הדבר הנכון. לפעמים היא מאטה את הקצב או מבלבלת את הנתונים, הופכת את הפשוט למורכב ומסיטה מהרעיון המקורי, הפשוט.
אין ספק שהיום הוא האתמול של מחר,
ומחר יהיה האתמול של מחרתיים ממש עוד מעט,
ולכן מידע שיש לנו היום מתיישן מהר בעולם האינטרנטי הכללי
ובעולם בניית האתרים בוורדפרס בפרט.
אין ספק שעוד ועוד פיתוחים יוצרים פלאות בעולם הטכני
ולכן אני שומרת אותם בזכרון,
שמה בצד
ומשתמשת רק כשצריך.
בשאר הפעמים (ברוב המקרים) אני מעדיפה לעבוד פשוט
ככה אתרים מחזיקים מעמד שנים בלי שצריך לחדש אותם.
פשוט.
