ילד משחק
אתמול בשיחה עם ניר מלחי, המורה-מאסטר לטאי-צ'י, דיברנו על העיקרון הראשון שהוא – ילד משחק. אמנם דיברנו על טאי-צ'י, אבל כמו כל דבר בשיטה/דרך הזו
אתמול בשיחה עם ניר מלחי, המורה-מאסטר לטאי-צ'י, דיברנו על העיקרון הראשון שהוא – ילד משחק. אמנם דיברנו על טאי-צ'י, אבל כמו כל דבר בשיטה/דרך הזו
רגע אחד למעלה, רגע אחד מסתחרר ואז הכל מסתובב וסוחף לכיוונים שאין בהם שליטה. לא פשוט להיות עצמאית בעסק וגם בריאה. החיים היום מוזרים כאלו,
עכשיו סוף שנת עסקים ואני מתבוננת על העסק שלי, רואה את ברכת ההתחפרות העמוקה אליה הכנסתי את עצמי, ורואה את קללת ההתחפרות הזו, את השרירים התפוסים שנכנעו ללחץ.
לפעמים אני מביטה בהשתאות על המסלול שבו החיים זורמים. כל-כך הרבה חרא אכלתי בעשור החולף, שלפעמים תהיתי איך אני יכולה להרים מבט ולחשוב שהחיים שווים
תמונה של סוף הסיפור לשלב הזה, ניק ואני בתום הביקור שלו בארץ. נשימה עמוקה ולהתחיל בהתחלה, כשהייתי בהודו קניתי לי זוג פוי לשעשוע (עלה לי
בוריס קיבל שם חדש, מקום חדש, איש חדש ואהבה חדשה, והכל הודות להמון המון עבודה סיזיפית במשך שלושה חודשים. הסיפור המקדים הוא שיצאנו לחופש להיות
פעם פעם לפני שנים רבות היה לי זמן לסרוג. כמו כל האגדות, גם המשפט הזה מתחיל סיפור ארוך, אבל הוא די חסר טעם, אין בו
בעצם הסיפור הוא קודם כל על ליאור שהרשימה אותי, ורק אחר-כך על שידרוג אתר. לא להאמין, את רוב הלקוחות שלי אני לא פוגשת… אבל את ליאור
קודם כל מה שמירב כתבה לי, כי התיאור מדוייק (כמובן) ויפה: "בתחילת התהליך ראיתי לפניי רק ערפל גדול וסמיך. לא ידעתי באיזה כיוון ללכת, מאיפה
כבר מזמן גמרנו לחדש את הבלוג של נילי דור האלה, אבל איכשהו לא סיפרתי עליו ועל כל שלבי בניית אתר שלו ששילבו המון התלבטויות בקצב